הרב ברוך קהת

הקול קול יעקב והידים ידי עשו

הרב ברוך קהת

פרשת תולדות פותחת בתיאור לידתם של בניהם של יצחק ורבקה. התורה מתארת בשני שלבים את ההבדלים בין שני הבנים. מיד עם תיאור לידתם מופיע ההבדל המולד – עשו שעיר ויעקב חלק. לאחר שגדלו הנערים מתואר ההבדל הנרכש, הדרך שכל אחד מהם בחר לו לחיות על פיה – עשו איש הצד ציד בשדה ויעקב איש תם יושב אוהלים.

בהמשך הפרשה כשנדרש יעקב במצות אימו להערים על אביו כדי להתברך בברכות שייעד יצחק לעשו, הוא לובש תחפושת כפולה, שנועדה להתמודד עם שני ההבדלים שבין האחים. הוא לובש עורות גדיי עיזים כדי להיראות כבעל התכונה המולדת של עשו – שעירות, ולובש את בגדי הציד של עשו כדי שריח השדה יעלה ממנו. הכתוב מדגיש שיצחק ברך את יעקב דווקא בעקבות הבחינה הכפולה שהוא בחן אותו – על ידי חוש המישוש הוא נוכח לדעת שאכן ידיו שעירות כידי עשו, ובאמצעות חוש הריח הוא הבחין בריח השדה הנודף מבגדיו. אחרי כל מבחן אומר הכתוב: "ויברכהו" כדי להדגיש ששתי התכונות – המולדת והנרכשת זיכו את יעקב בברכות.

אך נשאלת השאלה מדוע היה כל כך חשוב לתורה להדגיש זאת? מדוע היא לא הסתפקה באמירה כללית שיצחק לא הבחין בערמה של יעקב ובירכו? כמו כן יש לשאול מדוע הקב"ה הבוחר ביעקב לא האיר את עיני יצחק והורהו על בחירה זו, כשם שהורה לרבקה – "ורב יעבד צעיר", ובכך היה חושך מיעקב את הצורך להתחפש כדי להתברך?

נראה שהתורה באה ללמדנו שהתחפושת של יעקב לא הייתה רק אמצעי שעל ידו הוא הערים על אביו כדי לזכות בברכה המגיע לו כאיש תם יושב אוהלים. התלבשותו בתכונותיו של עשו נועדו לסמל את נכונותו לאמץ לעצמו את הטוב שבתכונותיו של עשו, ולשלב אותם בבניית העם שעתיד לצאת מזרעו – עם עובדי ה'. מאחר שכפי שנאמר לרבקה – "שני גויים בבטנך", יעקב ועשו לא יהיו שני שבטים של עם מאוחד שיכול לחלק את התפקידים והתכונות בין חלקיו השונים, נדרש היה שיעקב עצמו יאמץ את הטוב שבתכונות עשו כדי שיהיו חלק מבניין העם הנבחר. לכן מדגישה התורה שיצחק ברכו רק בזכות ההכרה שיש בו את התכונות הללו – "ויברכהו". אך כל זאת בתנאי ש"הקול קול יעקב והידים ידי עשו", שהקול הפנימי והרוח המובילה את כל ההתנהלות שלו הוא הקול של אוהלי יעקב, וידי עשו ותכונותיו יהיו רק משרתים ופועלים בהנחייתו של קול זה.