הרב שלמה וילק

הרב אמסלם ורבנים אחרים...

הרב שלמה וילק

כל מנהיגות בעולם היא מנהיגות ביניים – בין ריבון העולם ובין הציבור. הרי מעל כל בוס יש בוס גבוה יותר, לכל מנהל יש מנהל, ומעל כולם עומד הקב"ה. בזמן שהאנושות החליטה, בעיקר במאה השנים האחרונות, לפטר את האלקים מתפקידו כמלך מלכי המלכים, התמוטטה כל שדרת ההנהגה. הורים אינם שולטים בילדיהם, ראשי ממשלות הם מושא לעג לכל, פוליטיקאים מבלים בחדרי חקירות, ועל חוסר הכבוד למורים אין צורך להכביר במילים. הדמוקרטיה החליפה את היוצרות והעם שולט במנהיגיו, ע"י בעלי הון ואינטרסים, ע"י סוקרים ועיתונאים, ובזכות הבערות.

אצל החרדים לעומת זאת, האלקים עדיין שומר על תפקידו, והכבוד לסמכות עדיין מתפקד כגורם משמעותי בחברה. מנהיגי הביניים חשובים – הורים, רבנים, מורים, אפילו פוליטיקאים, אולם החשש שלהם מאיבוד השליטה מביא להנהגה חד סיטרית, המביאה את הקול מגבוה, אך אינה מחזירה את קול ההמון למעלה.

 

נביאי ישראל ראו את תפקידם כדו-סטרי ולא כחד סטרי. מבחן הקבלה שלהם לא היה מילוי המשימה ללא פקפוקים ושאלות, אלא דווקא הוויכוח עם הקב"ה בעד העם ובעד הצדק הנראה לעין. הנביאים חשו גם שליחי העם מול הקב"ה, וזו ההנהגה האמיתית בתורת ישראל – זו המובילה את העם אך עומדת גם כחומה למענו של העם. הרי נח לא נבחר כאבי האומה כיוון שלא התווכח ולא ניסה להציל את דורו, לעומת אברהם שדרש צדק גם מן הקב"ה.

 

הנהגת הביניים החרדית, הן זו הפוליטית והן הרבנית, רואה את תפקידה בהעצמת קול ההנהגה הבכירה והעברתו את העם, אולם אינה מעבירה את הקול הציבורי אל מנהיגיו ואינה נאבקת למענו. ההנהגה הרבני הבכירה מונה רבנים ספורים, המעבירים את קולם אל ההמון דרך מתווכים כמו רבני קהילות ופוליטיקאים, אולם בגלל מאזן אימה ואינטרסים המבוססים על חששות וכבוד, ההמון נאלם דום וקולו לא נשמע. כשאמר רב אשכנזי חשוב כי יש לשרוף את הפאות שחובשות נשים חרדיות, לא נותרה ביד רבים ברירה אלא לציית. פאות רבות נשרפו והושלכו בגלל גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה ואכן בסופו של דבר לא עמד בה. וכשרב ספרדי חשוב תומך בהקפאה ובהחזרת שטחים למרות שמרבית חסידיו אנשי ימין, אין איש יוצא כנגד המפלגה המבטאת את קולו. חבר כנסת אחד שניסה לעשות זאת הפך לעמלק בפיהם. בין אם הוא צודק ובין אם שוגה, נתקל בחומה המבוססת על "כך אמר גדול הדור", ולא על וויכוח ענייני.

 

גם בציבור שלנו נעשה ניסיון כבר כמה שנים ליצור הנהגה רבנית אבסולוטית. בונים סביבה סיפורי צדיקים וניסים נסתרים וגלויים, מגייסים את רחל אימנו ואת מלכת אנגליה, פוסקים הלכות נחרצות ובונים חצרות של מאמינים וחסידים. מניסיונם של אלו עלי לחשוש מלומר "היה לא תהיה", אולם אני מקווה כי כך יהיה. איננו מבקשים לנו יותר רבנים קוסמים ומנחשים היודעים כל, אנו מבקשים איש על העדה, לא מי שנס לחו וכהתה עינו, איננו מבקשים רבנים מתים, אלא חיים ואנושיים, היודעים להיות שליחי דאורייתא ושלוחי הקהל. לשמחתי רוב קהלנו אינו הולך אחריהם, לא סירב פקודה בצבא ולא נענה לחומרות ההלכתיות בתחומים שונים. ואין בדברי כדי להפחית מכבודם, שהרי עפר אני לרגלם.

מאידך, יש לזכור כי למרות שאין זה מדור איפכא מסתברא, מול הדברים שנאמרו ניצבת האמת ההפוכה, והיא כי מי שאין לו רב, ומי שלא מקשיב למה שלמעלה ממנו, שלא יצפה כי יישמע קולו בחזרה. כדי שזה יקרה, יש לקבל עול מלכות שמים קודם.