הרב יוני רוזנצווייג

פילוסופיה מהי?

הרב יוני רוזנצווייג

 

 

 

אכן שאלה גדולה היא. המילה 'פילו' פירושה אהבה, והמילה סופיה פירושה 'חוכמה', כך שפילוסופיה הינה אהבת החוכמה. אולם, מאחר ובמאמרים שיופיעו בטור זה אנחנו נדון בפילוסופיה ובמושגים פילוסופיים, חשוב להגדיר בדיוק למה אנחנו מתכוונים.

 

החוכמה, יש לה ביטויים רבים. חז"ל אמרו כי 'איזהו חכם – הלומד מכל אדם', וכוונתם לומר כי החכם הוא זה אשר מבין כי לא כל החוכמה נמצאת איתו. מי שמבין שישנה חוכמה בכל מקום, הוא אשר ראוי להיקראות חכם. גישה כזו איננה רואה בחוכמה הצטברות של ידע, אלא אדרבה: אף מי שאין אצלו הצטברות של ידע יכול להיקראות חכם אם מבין הוא את האמת הפשוטה כי הידע נמצא בכל מקום. חוכמה, אליבא דחז"ל, הינה תכונת אופי ודרך הסתכלות על העולם – לא כמות של עובדות שאפשר בעזרתן להרשים חברים או להעביר בעזרתם שיעור.

 

אולם הפילוסופים הגדולים של יוון העתיקה לא חשבו כך. מתאלס, דרך פרמנידס והראקליטוס, ועד לסוקרטס, אפלטון ואריסטו – לכל אורך תקופה זו עמלו הפילוסופים היוונים לצבור כמה שיותר ידע לגבי העולם. חוכמה מבחינתם אכן קשורה בכמות של ידיעות המונחת בחיקו של האדם. אריסטו הצטיין בדבר במיוחד, וידוע כי אף הקים את המושג הקרוי 'אקדמיה', וכי בזמנו חקר את העולם כולו ואף אסף זנים שונים של בעלי חיים וקיטלג אותם. כמו כן, קבע לעצמו פרוייקט אדיר בנסותו ליצור שיטה אחידה ומערכת יחידה של כללים שיכולה להסביר את פעולת העולם כולו בכל שטחיו: פילוסופיה, אתיקה, אסטרונומיה, פיסיקה, ביולוגיה – את כל התחומים ניסה אריסטו לאחד תחת מערכת כללים אחת. אומנם, שיטתו נחלה כישלון חרוץ וכיום אין היא מוכרת כלל, אך במשך יותר מאלף שנה למדו את דבריו כתורה מסיני, וכמות הידע שצבר והשפיע על העולם הרשימה וממשיכה להרשים עד היום פילוסופים רבים.

 

אומנם, גם בקרב חכמי יוון לא הסכימו כולם כי צבירת הידע הינה מטרתם העילאית של אוהבי החוכמה. בזמנו של סוקרטס הייתה ידועה קבוצה הנקראה 'סופיסטים', וכל מאוויים היה להראות כי כל טענה אפשר לטעון וכל טענה אפשר לסתור. החוכמה, מבחינתם, הייתה להראות כי אין כל חוכמה מוחלטת תחת השמש. הם עסקו ברטוריקה, בשכנוע, בלימוד דרכי דיבור לכל מי שרצה להתמחות בכך. הסופיסטים היוו מטרה לחיציו של סוקרטס, שהרבה מפועלו היה מכוון כלפיהם. סוקרטס מראה לנו אף פירוש רביעי של חוכמה: לדעתו, החוכמה מצויה באדם מלכתחילה, וכל מה שצריך הוא מישהו שיבוא להוציאה. כשם שתינוק נמצא במעי אמו, כך גם החוכמה נמצאת באדם תמיד וכל מה שצריך הוא שאדם בעל כישורים יבוא להוציא את החוכמה ממקומה. ישנן עוד כהנה וכהנה שיטות בקרב הפילוסופים, ואנו התמקדנו אך ורק באלו שחיו בתקופה העתיקה, אך לעת עתה הדברים מספיקים לענייננו.

 

אם כן, ראינו כמה אפשרויות להסביר מיהו החכם: (1) מי שמתייחס נכון למושג החוכמה. (2) מי שבידו ידיעות רבות על העולם. (3) מי שבכוחו להראות את סכלותם של אחרים. (4) מי שמצליח להוציא את החוכמה הגנוזה באדם ממילא. כל אלו הן הגדרות של החכם על פי מושג החוכמה כםי שהוסבר לעיל.

 

אומנם, התחלנו את דברינו בשאלה מהי פילוסופיה – אהבת חוכמה – ולא מיהו החכם או מהי חוכמה. בדיוק מסיבה זו הבאנו את כל האפשרויות הנ"ל, כיוון שעכשיו יודעים אנו מה פילוסופיה איננה. מצד שני, הפילוסוף הוא מי שאוהב את כל הנ"ל. הפילוסופיה – צריך שתהיה מלווה לא רק בחוכמה מרובה ובמחשבה עמוקה, אלא אף באהבה, שכן ללא אהבת התחום אין אפשרות לדון בו. הנושאים שנדון בהם בחודשים הקרובים בעז"ה הינם, לעיתים, קשים ומסובכים, וכדי להפיק את המירב מהם צריך הרבה סבלנות. כל דבר המקבל את אהבתנו מקבל אף את סבלנותנו כלפיו, את נכונותנו להשקיע עבורו, את הבנתנו כי לםעמים הדרך ארוכה עד שההשקעה משתלמת.

 

פילוסופיה הינה אהבת החוכמה, כיוון שרק מי שאוהב את החוכמה מסוגל באמת להמשיך איתה עד הסוף ולגלות את האמת. אכן, תחום הפילוסופיה הוא התחום בו אפשר לחפש ולגלות אמיתות, אבל רק כאשר העוסק בה גם אוהב אותה, שכן דרך האהבה הוא מצליח להשקיע את העמל הנצרך כדי להוציא יקר מזולל. המסע הפילוסופי הוא מסע מרתק, שבו כל האפשרויות פתוחות, שבו אפשר לנתח עד בלי די, שבו אפשר להעלות על הדעת כל מיני מחשבות ממחשבות שונות, שבו אין מחסום לרוח. זהו יופיו של המסע, והיופי ניבט מתוך האהבה.