הרב שלמה וילק

כה נדירה ברכת המלך

הרב שלמה וילק

 

מדור איפכא מסתברא נועד להעמיד אתגר בפני החשיבה הרגילה, לא בהכרח להביע דעה. אנו מבקשים לחשוב, לצאת לרגע מן הקופסא, כדי להבין אותה טוב יותר. כך אולי ייהפך ה״סיטרא אחרא״ (הצד האחר, השטן) להיות ה״סיטרא חד״ (הצד האחד).

  

טירופם של האנגלים לקראת החתונה המלכותית מעורר בי קנאה. לא בכדי האגדות מלאות בסיפורי מלכים ונסיכות, טרולים מרושעים ומשרתות טובות לב, הרי אלו הסיפורים המרכיבים את התקוות והשאיפות שלנו, מהם עשויים החלומות שלנו, שכמה שאינם מציאותיים, הרי הם מחוללי חיים.

 

אין מלך בישראל כבר שנים ארוכות, ואלו שמלכו עלינו זכו לקיתונות של זעם מידי נביאי זמנם. אומות העולם גם הם התנערו מן המלכים, ביקשו לזרוק את זכרם לפחי האשפה שלך ההסטוריה, יחד עם זכרון השחיתות והעוול, התועבות והניצול. העולם הערבי עושה זאת עתה, באיחור מסויים, כאשר הוא מבקש שלטון להמון.

 

אלא שהכמיהה למלכות לא עברה מן העולם. עדיין סרטים כמו שרק, מכושפת, היפה והחיה או מלך האריות, מסעירים את דמיונם של הילדים, ולואי השמיני או המלכה ויקטוריה הן דמויות חיות בספרים, מוזיאונים וסרטים. ועדיין אנו מצפים למלכות בית דוד. מתברר כי למרות השחיתות, הניצול והעושק, אנו כמהים למלכות ולסמלים חגיגיים, מוכנים לסבול את שגיונות שיחי האטד, רק כדי שימלכו עלינו.

התורה, כרגיל, ידעה זאת הרבה לפנינו. כל מצוות המלך תלויות ברצון שלנו, ומתברר כי הרצון הזה הוא חלק מהיותנו בני אנוש. אין מדובר במלך בדיעבד, אלא במלך שייתן מענה לבקשה שלנו למלוכה.

 

ועוד התברר כי ללא מלך ומלכות, אין גם מלך למלכים, וגם לא מלך למלכי המלכים. מרגע שאין הירארכיה וכולם שווים, איש אינו שווה יותר, וגם האלהים הורד ממרום מעלתו. איננו מביטים יותר למעלה, רק בגובה העיניים, ושוכחים מה למעלה ממנו. מי שכרת את ראש המלך, גם אם בצדק מוחלט, גרם גם לגלות השכינה מן הלבבות. השאיפה שלנו למלך היא גם הצמאון לאל חי, אל הנשגב שיתגלה אלינו. 'האור נופל על אלה שברך אותם מלך', שרה מירי מסיקה בסרט הנפלא 'שלש אחיות'.

 

לאחר שנים ארוכות בהן סיפק בית המלוכה הבריטי שערוריות אין ספור, שב הסיפור לחיים. ויליאם וקייט מחזירים לאנגליה ולעוד כמה מליארדי צופים את השאיפה לנשגב. הם אולי אינם יודעים זאת, אולם הם גם מחיים את התשוקה והצמאון לאלהים חיים. נוכל להיות ציניים, לראות במדורת ההבלים הזו רק טיפשות וריקנות, נוכל גם לראות בה הזדמנות. אם אנגליה הגדולה בונה מחדש את מלכות בית ויליאם, הדוכס מנורמנדיה וצאצאיו, אנו צריכים לעורר געגועים למלכות בית דוד, למקדש ולגאולה.