הרב שלמה וילק

על תנועת חב"ד

הרב שלמה וילק

 

מדור איפכא מסתברא נועד להעמיד אתגר בפני החשיבה הרגילה, לא בהכרח להביע דעה. אנו מבקשים לחשוב, לצאת לרגע מן הקופסא, כדי להבין אותה טוב יותר. כך אולי ייהפך ה״סיטרא אחרא״ (הצד האחר, השטן) להיות ה״סיטרא חד״ (הצד האחד).

  

סביב טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות, גילו כמה ישראלים בתדהמה כי תנועת חב"ד אינה ציונית, וכי הרבי מלובאביץ' התנגד להקמתה של ישות מדינית ציונית-יהודית בארץ ישראל. למען האמת חב"ד מעולם לא הסתירה את דעותיה על מדינת ישראל, רק שהציבור שראה את תנועת הקירוב הגדולה של חב"ד, סבר לתומו כי מדובר בתנועה המזדהה עם מדינת ישראל.

יסודה של הטעות הוא בהצלחה המדהימה של התנועה הציונית להפוך את מדינת ישראל לגורם הזהות המרכזי של עם ישראל, יותר מאשר המסורת והתרבות היהודים. מדינת היהודים החליפה את עם התורה, וברגע שמאן דהו מגלה סימפטיה לעם ישראל, הוא משוייך מיד למדינת ישראל. להבדיל, זו גם הסיבה שכל מי שמבקר את עמדת הימין, והוא בעד החזרת שטחים או מו"מ עם הפלשתינאים, מיד נחשד בקוסמופוליטיות. משום כך אנו מתקשים לראות בתנועת שלום עכשיו, או בארגון האמריקאי ג'יי סטריט, תנועות ציוניות.

 

אין אומתנו אומה אלא בתורותיה, אמר רס"ג, ואף הרצל הבין בסופו של דבר כי השיבה אל היהדות קודמת לשיבה אל היהודים (ספר הימים, א' 57). מדינת ישראל המאבדת את זהותה היהודית אין לה ערך, אלא בתקווה כי יגיע יום ותחזור למקורותיה. מוסד המדינה הקלאסי נועד ליצור חברה מתוקנת, בה יש ערבות ואחריות הדדית, והיא דואגת לכל אזרחיה, בעיקר לחירותם. מדינת היהודים היא מוסד אחר לחלוטין, משום שהיא נועדה להיות יסוד כסא השם שבעולם, היא לא נועדה רק להגן על זכויותיי מפני פגיעתם של אחרים, אלא לדאוג למימוש עצמי וקבלת עול מלכות שמים עלי. ואם היינו כולנו מסתפקים במדינה כל המדינות, אכן צודקים אלו שאינם מוכנים לקבל ישות מדינית כזו כתחליף לארץ ישראל אליה שאפנו שנים כה רבות.

 

עלינו לזכור כי למדינה אין ערך עצמי, והיא מכשיר לקידום מטרות נעלות ממנה. מדינת ישראל האוטופית צריכה להיות מלכות השם בעולם, ואם התנועה הציונית לא תראה זאת כך, חלקנו בה הוא מותנה ומסויג. אלא שיש הבדל חשוב בין המחנות. תנועת חב"ד מבקשת משיח עכשיו, ואם לא עכשיו, אז אין ערך לעכשיו. המושג 'אתחלתא דגאולה' המוכר לנו כל כך כראשית צמיחת הגאולה, הפך אצלם למושג המציין את החושך הגדול, רגע לפני הזריחה. את איילת השחר שבקע אורה אין הם מוכנים לראות, או שמא אותו האור מסנוור כל כך, עד שאלו שעיניהם טרוטות מתעוורים מן המראה.

 

הרבה דברים טובים עושים שליחי חב"ד בכל מקום בעולם. רבים מאיתנו למד לאהוב ולכבד ולהזדהות, בין אם זה בפוקט שבתאילנד, בדוכן הנרות והעלונים בנתב"ג, או בעגלת הנחת התפילין במדרחוב. כמי שמאמינים בצמיחה של גאולה, גם אנו יכולים לקבל כי הרבי הוא משיח, אחד מיני רבים, ואולי הגדול שבהם, שקירב את ישראל לאביהם שבשמים ומקרב קץ גאולתנו. איני מחכה לביאתו של הרבי, אני מוכן לקבל כי כבר בא והלך לעולמו, כשתרומתו לעולם היהודי וודאי קירבה את עת הגאולה.