הרב שלמה וילק

ירושלים שחוברה יחדיו

הרב שלמה וילק

תכנית מלווה מלכה, רשת ב', לקראת יום ירושלים, התשע"א.

 

כשעומדים בשערי ירושלים קשה לראות עיר מחוברת או מאוחדת מכל זווית מבט. כתושב ירושלים מזה למעלה מעשרים שנה, זמן לא רב יחסית לוותיקי ירושלים שבתכנית הלילה, ובכל זאת אוכל להעיד שבכל שער משערי העיר רואים קהל אחר, אופי אחר של עיר, אתגרים שונים. למעשה בכל תולדותיה הייתה ירושלים עיר קשה, בעלת מטענים נפיצים, כתות מפולגות, קנאות ושנאות. אחד מרבני הדור הקודם אמר בחידוד כי אכן, מי שעומדות רגליו בשערי ירושלים הוא רואה אחדות, אולם אם ייכנס לעיר, ייווכח שלא כן הוא.

 

אולם, בקריאה מדוקדקת של הפסוקים אולי אפשר לראות זאת בפסוק. עיר שחוברה לה יחדיו, דווקא מרמז על פירוד שצריך לחבר, אחדות שצריך להשיג. על עיר אחת רגילה אין צריך לומר שהיא מחוברת, רק על עיר מפולגת. זה טיבה של ירושלים, המורכבת מפסיפס אנושי שהוא וודאי אחד המורכבים בעולם כולו, שמאז ועד לביאת המשיח, תהיה עיר שצריך לחבר ולגשר בין חבריה.

 

חכמי ישראל מבררים על מה צריך לגשר. אם צריך לגשר בין שבטי ישראל כדברי האבן עזרא, הווי אומר שצריך למצוא את האיזון בין הלאומיות של שבטי ישראל ליראת השמים של שבטי יהודה. אם יש למצוא חיבור בין שילה לירושלים כדברי רש"י, אם כך יש לשלב את הארעי והקבוע, את היכולת לחדש יחד עם השמירה על הישן. אם עלינו לאפשר לכל הגויים לנהור אל ירושלים כנבואת ישעיה, אז עלינו למצוא את הדרך לגלות סובלנות גם לפולחן שלהם, ולקרבו לעבודת האל. אם ירושלים באה לקרב את הדין אל החסד כדברי הזוהר הקדוש, עלינו לדבוק ברחמים, שהם מידת התפארת, החסד שבדין. אם עלינו לשלב את כל האומנויות שבעולם לכלל יצירה אלקית אחת כדברי המצודת דוד, יש להשקיע באסטטיות של העיר שתהיה מכלל יופי. אם העיר מחברת בין עמי הארץ לחברים כדברי הירושלמי במסכת חגיגה, אם כך על החברים לכבד ולראות את הטהרה המצויה גם בריקנים שבעם. ולבסוף, אם בעיר צריכים להיות מחוברים ירושלים של מטה וזו של מעלה כדברי תרגום יונתן בן עוזיאל, אזי צריך עם ישראל ללמוד כיצד חיים בארץ שלמטה ומקדשים שם שמים בתוך ארץ החומר.

 

וכיוון שאיננו יכולים להכריע, עלינו לחבר ולאזן בין דין לחסד, בין מזרח למערב, בין סגנונות היופי השונים, בין החומרי והנשגב, בין חכמים לעמי הארצות, בין דתות ופולחנים, בין דגל התורה לדגל המדינה, בין חידוש ומסורת.

 

לאור כל זאת אין זה פלא שאנו מתבקשים לשאול בכל רגע בשלום ירושלים, הרי משימה כזו תושלם רק באחרית הימים, ובינתיים נדרוש בשלומה של העיר המבקשת לחבר אש ומים.

נאחל לאוהבי ירושלים כי יגיע יום וישליו, דהיינו יהיו בשלווה. בינתיים, אין להשלות את עצמנו, עלינו להמשיך ולדרוש בשלומה וטובתה, להמשיך ולהיאבק על איחודה, לעמוד בשערי העיר ולבנותה כעיר שתוכל לחבר יחדיו.