הרב שלמה וילק

Pioneros por el Comunismo, Seremos como el Che

הרב שלמה וילק

 

מדור איפכא מסתברא נועד להעמיד אתגר בפני החשיבה הרגילה, לא בהכרח להביע דעה. אנו מבקשים לחשוב, לצאת לרגע מן הקופסא, כדי להבין אותה טוב יותר. כך אולי ייהפך ה״סיטרא אחרא״ (הצד האחר, השטן) להיות ה״סיטרא חד״ (הצד האחד).

  

 

לאון דוידוביץ' ברונשטיין נולד לאיכר יהודי באוקראינה בשנת 1879. את קורות חייו תוכלו לקרוא בויקיפדיה, תחת הערך לב טרוצקי, המהפכן הסובייטי שנרצח ע"י סטאלין, שחשש מן הרעיונות המהפכנים שלו.

אלא שטרוצקי לא מת ותורתו ממשיכה לחתור במחתרת, להיות נר לגורמים חתרנים, אנרכיסטים, רומנטיקנים הזויים. צ'ה גווארה היה אחד מהם, סמל מהפכה, מושא חלומות של צעירים רבים ההולכים שבי אחר תמונתו המדהימה, המזינה את הדלק של המהפכות בעולם. הם שוכחים או מעדיפים להתעלם ממשנתם הרצחנית של טרוצקי וגווארה ומשובל הדם שהותיר צ'ה גווארה רק כדי להזין את גלגלי המהפכה התמידית. אפילו פידל קסטרו גירש את גווארה.

 

המהפכה התמידית עמדה במרכז משנתו של טרוצקי. מהפכה למען מהפכה, תמיד באופוזיציה, תמיד לקרוא לשינוי, ללא רגע של הסתגלות ושלווה. ללא שלטון מסודר, ללא מדינה ומוסדות, רק טריטוריות פתוחות, טבעיות, הנתונות במהפכה. חזרה למשפט הטבע, בו הרכוש פתוח וזמין לכולם, ללא טייקונים וללא עניים, עולם מושלם, חוקים ללא שלטון.

חסידיו של טרוצקי, אנשי האקדמיה הישראלית, ותלמידיו של גווארה, האנרכיסטים של תל אביב, גוררים את הציבור הישראלי למהפכה. הם אינם רוצים פתרון בירוקראטי ולא וועדות ממונות, שהרי בזה הם רק מנציחים את השיטה. הם שולטים על המחאה, כולל זו של הרופאים, ולא יניחו לציבור ולממשלה למצוא פתרון. הם רוצים לשנות את השיטה, לא כדי שקדימה או מר"ץ יעלו לשלטון, אלא כדי שלא תהיה שיטה, שתהיה מהפכה שתצדיק את ההפקרות. חבריהם בלונדון בזזו חנויות בשם אותה מחאה, בלי להבין כי הם חלק מן השיטה, ובתל אביב הניחו גיליוטינה. ואלו שהניחו הסבירו כי זהו סמל למהפכה הצרפתית, ולמעשה הסתירו את העובדה כי הגיליוטינה אינה סמל למהפכה הצרפתית, אלא לדיקטטורה הנאורה של רוביספייר, שבאה אחרי המהפכה והחזירה את הגלגל לאחור.

 

הרב בני לאו והרב יובל שרלו שתמכו במהפכה, כמו גם אני וחברי הדתיים, המתנחלים, הימניים, וגם הטרוצקים המהפכנים, את ראשי כולנו תערוף הגיליוטינה הזו, משום שהיא מסמלת את הסטאלין שבא אחרי המהפכה. דפני וסתיו ויונתן ושאר תלמידי גווארה הם תלמידיהם של הטרוצקים שבבן גוריון, חיפה. הר הצופים ותל אביב, והציבור ההולך אחריהם חושב שבסוף הדרך מחכה דירה וקוטג' בזול, ולא יודע כי בסוף הדרך מחכה אהל, או ארמון מלוכה דיקטטורי. וגיליוטינה.

 

כדאי להקשיב לקולות. האמנים שאינם אומרים "מדינה", אלא "טריטוריה", המנהיגים המסרבים לדבר עם פוליטיקאים, התמונה של גווארה על החולצות, התמיכה בטרור הערבי וכריכתו של המאבק החברתי בזה הפוליטי-מדיני, הדגלים האדומים, דב חנין ומק"י, שתיקתם של הפרופסורים השמאלנים כדי להמשיך להסוות את מקורות המהפכה, התגייסותה הצבועה של התקשורת למען צדק חברתי, בעוד היא זו שיצרה מעמדות של טייקונים וסלבריטאים. שלום יונית.

 

הצטרפו למהפכה, מוססו אותה מבפנים, החליפו את ההנהגה, אל תתנו לשיח המתלהם והדיקטטורי לתפוס מקום, אל תסתירו את המזימה בשם האחדות הפשיסטית. אל תתנו לרוח החדשה להפוך לסופה שתישא את כולנו אל הים. בנו אוהלי יעקב ליד אוהלי אדום, מואב והישמעאלים. אם לא, מוטב שתתרגלו לצעוק בכל בוקר: Pioneros por el Comunismo, Seremos como el Che (חלוצים בשביל הקומוניזם, אנחנו נהיה כמו צ'ה).

 

ודרך אגב, הכותרת לעשרת הדיברות אינה 'לא תרצח', כדברי אחד הרבנים, אלא 'אנכי ה' אלהיך'.