הרב שלמה וילק

הספד לאחות אהובה

הרב שלמה וילק

תכנית מלווה מלכה, רשת ב', מוצש"ק פרשת שופטים, התשע"א.

 

חז"ל מלמדים אותנו כי העולם הזה הוא פרוזדור והעולם הבא טרקלין, וכי עלינו להתקין עצמנו בפרוזדור כדי שנהיה ראויים להיכנס לטרקלין. ומרגע שאנו נולדים אנו צועדים במסדרונות צרים, מנסים להידחק בתוך מבוך החיים, משום שהדחק והמאמץ הם שיעשו אותנו ראויים לחיי העולם הבא, ולא לעולם הבא בלבד, אלא גם שנהיה ראויים לחיות בעולם הזה, כדי שהמקומות הצרים יהיו לטרקלינים רחבים.

 

ובחודש אלול נפתחים שערי שמים והעולם הזה מואר באור עליון, ואז אנו מגלים כמה העולם הזה צר, וכמה איננו מתקדמים די כדי להיות ראויים לחסדי שמים ורחמיהם.

ולעיתים הפרוזדור צר מאוד וקשה מאוד להידחק בו, ולעיתים הוא צר מאוד אך אנו סבורים שהוא טרקלין, ולעיתים הוא רחב מאוד וחסדי שמים ניתנים בשפע, אך אנו סבורים שהוא צר, ולעיתים אנו מסתפקים בקוף המחט ומוצאים בו את תשובתנו.

 

בשנים האחרונות ליווינו את אחותי במסדרון של העולם הזה, כאשר הוא צר כרוחב של צינורית עירוי הדם, הכימותרפיה ומחט המורפיום. המסדרון הזה היה צר מאוד, ולהידחק בו, כשכל חייך תלויים בשפע אלקי שזורם מחסדי תורמי דם, היה כרוך בסבל גדול, בל יתואר. כל מי שחלה בסרטן או בכל מחלה קשה אחרת, יודע עד כמה מקבלים החיים משמעות אחרת. בקצה הנקיק הצר הזה נראות נקודות אור שונות, חלקן תלויות ברופאים, אחרות תלויות בחסדי שמים, וגם נקודות אור של מלאכי מעלה שבאו ללוות אל הטרקלין. וכל רגע של סבל נושא איתו כל כך הרבה רגעי חסד, שאיש אינו יודע לשערן. ואם יש הצדקה לייסורים הללו, היא טמונה בחסד המתגלה.

 

סיפרה לי אשתו של חבר כאח לי, כי כשבעלה חלה ושכב על ערש דווי, היא בישלה ואפתה ועברה בין בתי הקשישים בשכונה וחילקה מתבשיליה. בעלה נפטר לבסוף, אולם כפי שלימדו אותנו חז"ל, יהודים אינם לוקחים בחזרה את החסד שעשו, שהרי איננו תולים את החסד ברפואה. למדתי הרבה מאותה אישה. הקב"ה מתגלה אלינו לעיתים במידת הדין, היא מידת האמת, ולעיתים מידת החסד נסתרת. כשאדם חולה, אין זו מידת החסד, אלא מידת הדין תלויה ועומדת. מידת הדין מנותקת ממהלכי העולם הזה, היא נמצאת בעולם שאין לו כל הצדקה בעולם הזה, היא אינה קשורה בהכרח למעשים או לזכויות שלנו. באותה שעה צריך האדם לגלות חסדים. הקב"ה נמצא עימנו בצרה, ואנו נדרשים לעשות חסד עם החולה והסובל ועם השכינה המקוננת על סבלו. איש מהקשישים לא ידע מה עומד מאחורי החסד אותה עשתה האישה, אולם היא חשה כי בשעה שמידת הדין תלויה עליה משמאל, היא תפנה אל הקב"ה במידת החסד מימין. כך נשמר מעגל השפע בעולם – האדם הוא שלוחו של הקב"ה לעשות חסד, וככל שמידת הדין מתגלה ביתר עז, אנו מתאמצים במידת החסד.

 

קבעתי עם אחותי לצאת ולקנות משקפיים חדשים ביום שני האחרון. נשימתה הייתה קשה, ולצאת מהבית אפשר היה רק על כסא גלגלים, אולם היא רצתה לראות טוב יותר, לא רק בעיניים, אלא לראות בצורה ברורה את העולם ואת ילדיה ומצבה, ראיה ללא פחד.

אלא שבערב שבת החזירה גלית את נשמתה לבוראה, יצאה מן המסדרון אל הטרקלין, והותירה אותנו במסדרון צר, אך בחסד גדול. למדנו להכיר במשך השנים הללו כמה חסד יש באנשים, בני משפחה וחברים, רופאים ואחיות, אנשי ביטוח לאומי ונהגי מוניות, עמותות חסד ואנשי צוות בבתי הספר. לחודש אלול נכנסנו יחד עם השבעה כשאנו לא ישנים כבר שלש שנים, ועתה קול השופר קורא לנו להמשיך ולעשות חסד כדי להמתיק את הדינים. וכשנתפלל בימים הנוראים השנה, נבקש על חטאינו, נזכור כי המסדרון צר, אך גם כי די בפתח צר להידחק בו כדי שיפתח הקב"ה לנו כפתחו של אולם.

ולוואי ונזכה לחוש את נוכחותו של המלך בשדה, ולצאת בעזרתו מן המיצר אל פתחו של אולם. אל הטרקלין נתפלל שלא להגיע השנה.