הרב שאול וידר

מנוחת שלום שלוה והשקט

הרב שאול וידר

כשמתבוננים ביצירות אומנות המתארות את בריאת העולם ניתן להבחין בשינוי בולט במגוון הצבעים. מלבן מול השחור שביום הראשון אנו עוברים לגוונים של כחול ותכלת בתיאור היום השני ומשם לצבעי ירוק וחום ביום השלישי, ולבסוף לנגד עיננו פסיפס שלם של צבעים מרהיבים. ברור אם כן שההתפתחות וההתקדמות במעשה הבריאה ניכרות גם מבחינת האורות והצבעים. אך האם בנוסף לאורות ולצללים התלוו ליצירה מופלאה זו גם קולות וצלילים? האם בריאת העולם לוותה במנגינה סימפונית של הטבע? לא נותר לנו אלא לדמיין את הקול האלוקי קול היצירה והבריאה.

 

בפרשת בראשית אנו פוגשים את הקולות לבסוף, רק לאחר החטא. לראשונה, לאחר חטא אדם וחוה אומר האדם לה': 'את קלך', קול שמימי מאיים, 'שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא' (ג', י). בשנית, לאחר שקין רצח את הבל אחיו אומר לו ה': 'קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה' (ד', י). החטאים מפירים את הדממה, הם שוברים את השלמות ומנפצים את השקט. חטא אדם הראשון שורט בצרימה את מנוחת השלום השלווה ההשקט והבטח שבשבת, את הרוגע האין סופי שבגן עדן. קין נענש על חטאו בעונש של תנועה מתמדת בעולם ללא מקום שבו הוא יוכל לשבת בנחת. מאז הרעשים שנשמעו בעולם הקדום, כל דור סובל מהרעשים המיוחדים שלו, ובפרט בעידן המודרני העולם שסביבנו רועש וסוער, ואנו תרים אחר רוגע ושלוה פנימית.

 

באחת ההתוועדויות שלו, מתאר ה'אש קודש' – האדמו"ר מפיאסצנה ('דרך המלך', דרשות וכתבים, עמ' ת"נ) בפני תלמידיו את המצבים שבהם עשוי האדם לזכות לגילוי שכינה, ואת הזמנים הראויים להשראת רוח הנבואה. על פי דבריו, בשעת הלימוד, כמו בשעת העיסוק בצרכי החולין, הסביבה רועשת. הלימוד מתאפיין במעורבות רבה של האגו של הלומד. ה'אני' החושב והיודע מלווה את תהליך הלימוד. מנגד בתפילה האדם מעמיד את עצמו בעמדת הזדקקות לאלוקים. במצב כזה הוא פנוי יותר להשראה ולהתעוררות רוחנית. השפע הרוחני תלוי במקום הפנימי שהאדם מפנה בתוכו כדי לקבלו.

ה'אש קודש' לא הסתפק בניתוח תופעת חוסר השקט הפנימי שמונע השראה רוחנית, אלא הציע לתלמידיו דרכים להגיע לשקט פנימי ['השקטה']. הצעתו הייתה לנסות לרוקן את הראש ממחשבות מטרידות. כיצד עושים זאת? אם נשאל אדם על מה הוא חושב, יתרוקן לפתע מוחו ממחשבות. מעצם המודעות לחשיבה ייוצר חלל פנוי, מקום ריק ושקט בראש, לשם נוכל עתה להשחיל מחשבה של קדושה. המחשבה על המשפט: 'ה' אלוקים אמת' למשל, די בה כדי להשקיט את המחשבות הטורדות ולעורר מחשבות של התרפקות וקרבת ה'. עתה אפשר לבקש מאת ה' את מילוי הצרכים הרוחניים, עתה אפשר להקשיב לקולות הבריאה ללא פחד.

 

כל השנה שואף האדם לחיות ברוגע פנימי ללא טרדות, סיבוכים, מריבות ורעשים חיצוניים המטרידים את מנוחתו. בשבת בראשית אנו פוגשים מחדש את השבת שהיא המרפא לחטאים ולמעשי החולין, המשדרים על תדר קולני ורועש. בעקבות שבת בראשית אנו מתחילים את השנה חדשה, מתוך שקט פנימי וחיבור לה' אלוקים.