הרב שלמה וילק

טוב שברופאים לגיהנם

הרב שלמה וילק

תכנית מלווה מלכה, רשת ב', מוצש"ק חיי שרה, התשע"ב.

 

על שביתת הרופאים

 

בעולם האלילי שהקיף את ישראל בתקופת חז"ל יש להלכה המתירה לרופאים לרפאות שתי משמעויות עמוקות. האחת היא כי האלקים ברא את העולם כשיש בינו ובין האדם פער, הגורם לתחושת הסבל והרוע שלנו. העולם כשלעצמו מושלם באופן כללי, אולם האדם מבקש להימלט מן הדינים הכלליים ולהיות מושגח באופן פרטי, לכן נתן הקב"ה רשות ואפילו מצווה על האדם להפוך את עולמו למקום בו החסד אישי והרחמים פרטיים. זו הסיבה שאנו נותנים צדקה למרות שהקב"ה גזר על האדם את דלותו, וזו גם הסיבה שאנו מצווים לרחם בדין, למרות שמידת הדין זועקת חמס. וזו גם הסיבה שניתנה רשות לרופא לרפא, להפוך את ההשגחה הכללית של הדין הטבעי להשגחה פרטית של החסד האלקי הנמצא כבר במציאות ויש לגלותו.

ועוד משמעות שניה יש לדבריהם. בעולם העתיק ההוא, הייתה הרפואה רפואת אליל, בה פונים אל האלים בלחשים ובקמיעות, בה פונים אל המתים או הולכים לאנשי הדת כדי למצוא מזור ע"י הברכה. הקביעה כי ניתנה רשות לרופאים לרפאות אומרת למעשה כי הקב"ה הותיר והתיר את הרפואה לבני האדם, לרופאים לרפאות. זהו עוד חלק מן הצמצום האלקי שפינה מקום לחסד שיתגלה, דווקא ע"י מעשי בני אדם. רפואות האליל היו גם הן עבודה זרה, משום שהם הפכו את הכוחות המרפאים עצמם לאלהות עליהם, נהו אחרי כוחות זרים וחיפשו ברכות ולחשים וקמיעות במקום לפנות אל הרופא ולבקש ממנו למצוא את הרפואות שהשאיר הקב"ה בעולם הטבעי.

 

רשות לרופא לרפאות אינו אלא קריאה אל הרופא שלא יחשוש מלתקן את מידת הדין למידת הרחמים, שהרי זו מטרת המצוות כולן, וקריאה להמון לפנות אל הרופא ולא להפוך את האלקים לאליל חס וחלילה.

לפני עשרים ושלש שנים פנה אלי החברותא שלי וביקש שאכיר סטודנטית לרפואה בתחילת דרכה. כמה ימים אחר כך נפגשנו ושבועיים אחר כך החלטנו להינשא. הייתה זו החלטה מכרעת יותר מאשר הכרעה זוגית רגילה, משום שאותה סטודנטית, היום רופאה בכירה להמטולוגיה ואונקולוגיה של ילדים ומנהלת המרכז להמטולוגיה ילדים בהדסה עין כרם, ראתה ועדיין רואה בעבודתה שליחות עליונה שהטיל עליה הרבש"ע בנותנו לה רשות לרפא. שנים ארוכות של לימודים והתמחות, לילות וימים ארוכים ללא שינה וללא משפחה, שבתות וחגים, נסיעות לחו"ל, הרצאות, ביקורי ניחומים, חיים שלמים המוקדשים להביא את מידת החסד לעולם ולהמתיק את הדינים. שנים ארוכות של הקרבה שלה ושל המשפחה כולה, הקרבה שהביאה שכר גדול לכל המשפחה.

 

טוב שברופאים לגיהנם, אומרים חז"ל, ומדינת ישראל, מכל המצוות כולם בחרה דווקא להקפיד בזו. תנאי העבודה והשכר, הלחץ האינסופי, המשפחה שנזנחת, האחריות הכבדה, כל אלו הופכים את העבודה המסורה הזו אכן לגיהנם, מעבר לעצם המפגש עם הסבל מידי יום ושעה, שהוא משא חייהם. אכן, טוב שברופאים, זה הסבור כי אין בלתו, סופו לירש גיהנם. אולם מועטים הם הרופאים הסבורים כי הרפואה באמת בידם. אין אתיאיסטים בחדר מיון אומרת האמרה הידועה, ואין הכוונה רק לחולים, אלא גם לרופאים.

ועוד דבר אחד חשוב אמרו חז"ל, כי אין חובה לרופאים לרפא, אלא רשות. חובתה של החברה לדאוג למערכת רפואית, אולם אבוי לה לחברה הכופה על רופא לרפא. זהו תפקיד כפוי טובה, הדורש את תשומת הלב כולה. זוהי משימה הדורש הקרבה ואין כופין אדם להקריב קרבן גדול כל כך.

את העולם הרפואי אני מכיר היטב משני צדדיו, ולצערי דווקא מדינת ישראל שצריכה הייתה לממש את מתן הרשות הקב"ה לרופאים לרפא, ולתווך בין החסד המושפע מלמעלה ובין אלו הזקוקים לו, דווקא היא מתנערת מאחריותה, ועוד כשבראש המערכת הזו עומד מי שהתורה והחסד צריכים להיות נר לרגליו. הקב"ה נתן רשות לרופאים לרפאות, עתה אנו צריכים לעשות זאת.