הרב שלמה וילק

סרוגים או לא?

הרב שלמה וילק

מדור איפכא מסתברא נועד להעמיד אתגר בפני החשיבה הרגילה, לא בהכרח להביע דעה. אנו מבקשים לחשוב, לצאת לרגע מן הקופסא, כדי להבין אותה טוב יותר. כך אולי ייהפך ה״סיטרא אחרא״ (הצד האחר, השטן) להיות ה״סיטרא חד״ (הצד האחד).

  

שוב הפכה הסדרה 'סרוגים' להיות נושא לויכוח פומבי בציונות הדתית, ושוב השאלה היא עד כמה מייצגים הפרקים השונים בסדרה את פרקי החיים של הציונות הדתית ועד כמה אפשר אכן לכנות את הסדרה 'סרוגים', כאילו היא מייצגת את צעירי המחנה הסרוג.

מחד עומד המחנה שמצייר קווים כמידתו, ופוסל את המתרחש בתכנית בחטא, ומאידך עומד המחנה האנטי סטיגמטי וטוען כי יש יותר ממודל אחד להיות יהודי. מחד עומד הרב לונדין וטוען כי כל מי שמצדיק את נתי שאינו שומר נגיעה כסרוג לגיטימי, הוא למעשה רפורמי, ומאידך טוען יואב שורק כי יש ליהדות יותר מה להציע מנגיעה בבנות או לא, תוך הצטדקות כי הוא עצמו מן המחנה הנכון.

דומני ששניהם מסכימים לעובדה אחת, שהיא בעיני הבעייתית. הרב לונדין ויואב שורק מאמינים כי יש "יהודי אידיאלי" ונחלקים רק בשאלה מהו אותו יהודי? שניהם משרטטים קו, אלא שאצל הרב אותו קו עובד בסלון ביתו ואצל שורק הוא עובר בסלון ביתם של הסרוגים בביצה הירושלמית. שורק, שהוריד בצעד אמיץ ושנוי במחלוקת את הכיפה כדי להסיר את המחיצות החיצוניות בין דתיים לחילונים, היה רוצה שכולם יהיו דתיים, ממש כמו הרב לונדין, אלא שהוא כועס על הדרת המחנה הסרוג של חווה דיבון מן השיח הדתי הלגיטימי.

ושניהם מביאים את דברי הראי"ה או רוחו להצדקת דבריהם, משל לא היו יודעים כי ממש כמו מאמרי חז"ל כך גם דבריו של הראי"ה, אפשר להצדיק מתוכם כל אמונה דתית וחילונית, אלא אם עומדים מגבוה ורואים משנה שלמה, ואיש מאיתנו עוד לא הגיע גבוה מספיק.

 

הרשו לי להציע הצעה שלישית, וגם לה להביא סיוע מדברי הראי"ה. הסירו את שמות הבעל "דתי" ו"חילוני" מפיכם. להיות יהודי הרי אינו קשור לשמירת מצוות אלא לגניוס יהודי, ויהודי הוא כל מי שנולד לאם יהודיה, לא מי שקיבל תורה ומצוות ולא מי שהתגייס לצבא. כדי להצדיק קבלת גרים אין די בקבלת מצוות אלא חובה היא להצטרף לגניוס היהודי ע"י ברית מילה, וצריך גם דרשה שתגלה כי למעשה גם נשמתו של הגר עמדה אז בסיני עם כל העם ולכן הוא יכול לומר "וא-לקי אבותינו".

 

באופן מעשי יהודי הוא זה המודד את עולמו לפי המרחק בינו לבין הברית אותה כרת עם ישראל עם הרבש"ע. אחרים, אלו המודדים את המרחק בינם לבין גביע קוטג' או קוט'ג בהרצליה פיתוח, או בינם לבין ויזה לארה"ב, ואפילו סתם חיים נוחים, הם למעשה יהודים, אך ספק אם ילדיהם ונכדיהם יישארו יהודים, כפי שאנו רואים בכל העולם. יהודי הוא זה שיש סיכוי טוב שנכדיו ישארו יהודים, וזה רק מי שמודד את עצמו ביחס למרחק בינו לבין האלקים. ולצערי איש לא ייפגע מדברי, משום שכל אלו אינם רואים את עצמם כיהודים, ראו ערך יורם קניוק והפסטיבל שעשו סביבו. ואם כך, הרי המרחק בין אדם לא-ל הוא אין סופי ואיש מאיתנו אינו נערך יותר מחברו ביחס למרחק הזה. ההלכה מציבה מוקד א-לקי בארץ מולו כל אדם צריך להיות נערך, וכל שומר מצוות צריך לעשות מאמץ להנכיח את שם השם בארץ, למען הכלל כולו. אין לי כל שאיפה להחזיר איש בתשובה, ואיני חושב שחיי הם המודל היהודי היחיד, אך אני מחנך את ילדי ותלמידי כי הם צוות המשימה שנשלח כדי להביא את השכינה אל הארץ. חווה דיבון וחבריה הסרוגים עושים זאת בדרכם הם, גם הרב לונדין ויואב שורק. כל עוד השיח בסדרה הוא על הלכה וא-לקים, זוהי סדרה יהודית. מי שעומד במעגל החיצוני דומה להפליא לאלו העומדים במעגל הפנימי, והם חלק מן הציבור המתענה בתענית הציבור (כשנופל חייל למשל) ושמח בשמחתו (כששליט חזר הביתה למשל), ונושא בעול איתו (הולך לצבא ומשלם מיסים למשל). ואל תשאלו אותי מה עם החרדים שאינם שותפים בשלשתם, איני מעז לענות לעצמי תשובה לכך.

 

במבול ההבלים המציפים אותנו, אפשר לראות בסרוגים, מול נשיא דתי אנס ורב מטריד מינית, סדרה ההופכת את השיח על האלקים לעממי ופשוט ולא אליטיסטי, וממילא רלוונטי יותר מזה של הרב לונדין.