הרב שלמה וילק

תורה, עולם ותיקון

הרב שלמה וילק

כשהיינו ילדים אהבנו לתקן דברים, לסובב ברגים, לפרק מכשירים. התבגרנו קצת והחלטנו כי אני ואתה נשנה את העולם. ידענו שאמרו זאת לפנינו, אבל לנו היה חזון ברור איך צריך העולם להיראות והיינו כל כך בטוחים שהכל תלוי בנו. הפכנו למבוגרים בעלי משפחות והחלטנו להתרכז בתיקון המשפחה שלנו, בחינוך ובדוגמא אישית. הילדים גדלו, גם הם בטוחים כי רק הם יודעים איך לתקן את העולם, בעיקר אותנו ההורים. עתה אנחנו מבינים כי מה שאפשר באמת לתקן, מה שבאמת שבור וצריך תיקון, זה אנחנו. העולם יכול להיות מקום לא רע בכלל אם רק נסיר את המסווה מן העין, ונביט עליו במבט מיטיב.

 

את המושג תיקון עולם למדנו מתפילת 'עלינו לשבח'. שם מדובר על הארת העולם במלכות הקב"ה כנגד עבודה זרה, ולא על דאגה לחולים באפריקה. גם חז"ל לא השתמשו במושג תיקון עולם אלא רק בהתייחסם לתקנות משפטיות שנועדו למניעת תקלות חברתיות (גיטין ל"ב), וכלל לא התייחסו לנפגעי רעשי אדמה ביפן. המקובלים לימדו כי תיקון העולם הוא למעשה תיקון מעמדו האישי של האדם מול האלקים (למשל רמח"ל, מאמר החכמה), ולאו דווקא ההתייחסות לחוסר הלחם של הדל. גם הנביאים שביקשו להביא עניים מרודים אל הבית (ישעיהו נ"ח) ידעו 'כי לא יחדל אביון מקרב הארץ' (דברים ט"ו), רק ביקשו להפוך את האדם לבעל חסד.

 

אולם, מדינות רבות עסוקות היום בתיקון עולם, כמשימה אוניברסאלית. וינסטון צ'רצ'יל כבר אמר כי 'גם אם תשרוד האימפריה הבריטית אלף שנה, אנשים יאמרו כי המלחמה בנאצים הייתה שעתם היפה'. נשיאי ארה"ב נלחמים בטרור העולמי כבר עשרות שנים, ומדינות אירופה מנסות להניח מאחוריהן מאות שנים של מלחמות, לבסס את האיחוד האירופי, ולהרחיבו. על בניין האומות המאוחדות מתנוססים דבריו הנצחיים של הנביא ישעיה 'לא ישא גוי אל גוי חרב', ובית הדין הבינלאומי בהאג מנסה להילחם, גם אם בצורה פוליטית ומעוותת לעיתים, בזוועות המתרגשות לבקרים. ארגוני זכויות אדם לעשרות ומאות, ארגוני סביבה אופנתיים תחת כל עץ רענן.

 

ובאותה עת בה עמותות סיוע חובקות עולם מנסות לתרום את חלקן לתיקון העולם, הופך הכדור להיות מקום מנוכר וקשה יותר. מעולם בתולדות האדם לא היו עבדים רבים כל כך כמו היום, מעולם לא היו שרויים במצב מלחמה מרבית העמים על פני הגלובוס כמו היום, מעולם לא עמד העולם בפני השמדה כוללת כמו תחת איומי הגרעין האיראני. ארגוני סיוע כה רבים מתרכזים בהרס אחד התיקונים הגדולים שנעשו בהיסטוריה המודרנית, תקומת ישראל כמובן, ומרבית ההון הנשפך למדינות אפריקה מזין שחיתות וזוועה, ביודעין ובלא יודעין.

את המשימה המודרנית לתקן את העולם הציבו יהודים רבים כחלופה לקיום תורה ומצוות. יותר רומנטי לטוס לניו זילנד ולפנות בתים שקרסו מאשר לקום לתפילת שחרית, ונראה מועיל הרבה יותר להקים בית ספר בסודאן מאשר לשמור שבת. מה עוד ששמירת שבת לא מצטלמת יפה, או בכלל לא. מיליוני אנשים בעולם עסוקים בלהציל את העולם מעצמו, אך שכחו כי ה"עצמו" הזה שצריך להציל את העולם ממנו, אלו הם עצמם. מי שלא מתפלל ומבקש לתקן את עצמו ואת עולמו האישי, לא ידע לתקן עולם של אחרים. מי שמשחרר את האדם מעריצות והשפלה של איזה מטורף אסיאתי או אפריקני, ואינו משחרר אותו אל השבת, יהפוך אותו עד מהרה לעבד מרצון של חברת אופנה כלשהי, תמורת דולר אחד ליום. מי שנלחמת בעד זכויות נשים, אך משחררת אותן לעולם ללא צניעות ומשפחתיות, הופכת אותן לחפץ נסחר, לכלי סהרורי העומד בתור לחנות בגדים חדשה שעות ארוכות.

 

תיקון העולם על פי היהדות ראשיתו וסופו שונים מאשר אלו העומדים בפני מתקני עולם אחרים. איננו מתקנים את העולם, גם לא דואגים לחסד ולרפואה כדי שלאדם יהיה נוח יותר, או טוב יותר. אנו מאמינים בחסד ובמשפט כי זה רצון הקב"ה שברא עולם חסר כדי שלחיי אדם תהיה משמעות ויזכה לטוב ה'. האדם אינו ראשית התיקון, אלא האלקים. וכמובן, העולם האידיאלי שלנו אינו עולם מתוקן בו נהיה בריאים, עשירים, מאושרים, מוגנים, חיים בהרמוניה עם הטבע, שווים, ושאר סיסמאות של מתקני עולם, אלא יודעים את השם כמים לים מכסים. תיקון עולם המנותק משורשו ומיעדו הופך להיות היבריס, הוא משטח את בני האדם עם בעלי החיים, הוא מרחם על אכזרים ומתאכזר לרחמנים, הוא מבלבל בין האושר והעושר, וחמור מכל, הוא מרחיב דווקא את הקלקול הרוחני, ומגביר את הסבל האנושי, הכרוך קשר הדוק בתחרות על שלמות האדם.

אנו שמחים להימנות על מעט האנשים בעולם המאמינים כי תיקון האדם ותיקון העולם כרוכים זה בזה ואחוזים בשרשם העליון, בתורה. אנו מחנכים לתורה, למוסר ולדרך ארץ, וגם לשותפות בעולם כולו, ומאמינים כי רק תורה, עולם ותיקון עושים את האדם לשלם.