גבריאל גרוס, תלמיד שיעור ב' בישיבה

הפריץ הישן והטוב

גבריאל גרוס, תלמיד שיעור ב' בישיבה

זכות נפלה בחלקנו להיות המעט מכל העמים, אך הידוע שבהם. בכל תחום, לטוב ולמוטב, מדינת ישראל נמצאת בראש הדרוג, בין אם במעשי חסד וצדק, בין אם בכלכלה ובין אם בפערים בין עניים לעשירים או בגניבת זכויות יוצרים. איכות הרפואה בישראל, חוזק הצבא שלנו, האיומים לפניהם אנחנו עומדים, השקעות הפיתוח, כולם עצומים וחשובים. חלום האם היהודייה על הבן המוצלח טרם עבר מן העולם.

גם במלחמות אנחנו עומדים בראש. כמעט כל ההיסטוריה היהודית, כולל זו של מדינת ישראל, סובבת סביב מלחמות. לא אחד בלבד עומד עלינו לכלותינו, מבחוץ ומבפנים, והקב"ה מצילנו מידם. החל מיציאת מצרים וכלה בגרעין האיראני, המצב תמיד נראה קשה ומאיים, אולם אנו בטוחים כי האש תמשיך לדלוק.

לקח אחד למדנו תמיד, והוא כי למרות כל ההשתדלות, היוזמה והכח שאנו מגלים, אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים.


באופן אירוני, האידיאל של "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיה ב,ד) , הרשום על בניין האו"ם, מתרחש לעינינו ברחבי תבל, אך דווקא בישראל בה נאמר המשפט לראשונה החרב ממשיכה לאיים והעולם שותק.

עם זאת, מעולם לא עמדנו שאננים למראה איום. הביטחון שלנו כי 'יהיה טוב' מעולם לא עמד כנגד התפילה והמלחמה אותה ניהלנו ברע. אנו עם שזוכר, החגים והטקסים שלנו מזכירים לנו שוב ושוב שאל לנו לשכוח, ומי שישכח יאבד את עתידו.

בימינו קם פרעה חדש, אלא שהפעם הנשק העלול להיות בידו חזק ואיום לאין שיעור. לפני שבעים שנה כמעט שכחנו, ואיבדנו ששה מליון יהודים, אם נשכח היום אנו עלולים לאבד יותר. בסוף יהיה טוב, אבל בדרך יכול להיות גרוע מאוד, והעולם דן ומדבר ולא עושה די. התנקשות במדען גרעין, או פיצוץ מפעל טילים לא עוצרים את התפתחות מכונת ההשמדה האיראנית, גם לא חרם נפט. וממש כמו שמתרחשים באיראן דברים מתחת לפני השטח, יש לחשוש כי גם אנו איננו יודעים הכל.

להבדיל מאי פעם, לעם היהודי יש מדינה היכולה להגן על אזרחיה. במצרים, הודו וכוש או גרמניה כל מה שיכולנו היה להמתין לרחמי שמים, היום אנו יכולים לצרף אליהם גם את כח המגן היהודי. מדוע אנו זקוקים לרשות האח הגדול כדי לעשות זאת? אחד הצבאות החזקים בעולם, אחת המדינות המתקדמות בעולם, אחת הכלכלות המפותחות ביותר, ואנו עדיין מתנהגים כאילו הפריץ עלול לפגוע בנו.

ארבעת אלפים שנים של היסטוריה יהודית יכולות ללמד אותנו כי אין לשים באדם מבטחנו, ולסמוך על העולם שיגיע להציל אותנו. נחיתת כוחות הברית בנורמנדי אירעה חמש שנים מאוחד מידי, ואיננו רוצים שהדבר יקרה שוב. כשנקום להגן על נפשנו, העולם יבין שאיננו האח הקטן, איננו מפחדים ומסתתרים וממתינים לאישור.

ומעל הכל, יהי רצון שהקב"ה ישיב שופטינו כבראשונה, ויצילנו מכל החושבים עלינו רעה.