shministim_subcat - item.php
img

cat = 33

parent = 9

סרטים

מחוברים לחיים - דעה נוספת

רננה גולדמן

 




בתרבות המקובלת ובמסורת אשר הועברה לאורך הדורות בקרב העם היהודי והעולם כולו, הדעה הרווחת הייתה שיש ללמוד ולקבל מן הדור המבוגר. ניתן לראות שכבר בימי המשנה לפני אלפיים שנה מלמדים אותנו שעם הגיל מגיעה החכמה:

 

"...בן ארבעים   לבינה   
בן חמישים   לעצה
בן שישים   לזקנה
בן שבעים   לשיבה..."

 

 (אבות ה', כ"א) 


מגיל צעיר מלמדים אותנו לעשות ולשמוע בקול ההורים משום שהם יודעים הכי טוב. ילד בגן כבר יודע לדקלם בנחישות את המשפט " אבא שלי אמר ש.." והרי ייתכן שאבא אינו צודק? עד לפני 20-30 שנה הייתה היררכיה ברורה בין הדור המבוגר המיושב, לבין הדור הצעיר חסר ההבנה. בכל תחום ללא יוצא מן הכלל דעת המבוגר הייתה המילה הסופית שאין עליו עוררין. בעבר לעולם לא היה ניתן לשמוע אי הסכמה בין מורה לתלמיד משום שכך חונכו והונהגו לחשוב, שהמורה הוא יודע כל. כיוון זרם הנתינה והקבלה הייתה מאוד ברורה. המבוגר נותן והצעיר מקבל.

 

בעשרות השנים האחרונות אירע מהפך. ההסכמה המקובלת אשר הנחתה את הדורות הקודמים התפוגגה. הקו המחשבתי, צורת החינוך, וכללי ההתנהגות הרגילות נעלמו ובמקומם הגיעה שיטת ה"אני יודע כל". כולם רוצים לתת וללמד אחרים אבל אף אחד לא מוכן לקבל ולהקשיב. בעקבות המהפך חלו תמורות בקרב הדור המבוגר אשר חונך בצורה הישנה, עליו להסתגל לדרך החינוך החדשה ולנורמות ההתנהגותיות השונות.

 

הסרט "מחוברים לחיים" ( בצרפתית: Intouchables    ) הוא דרמה קומית צרפתית (בימוי והפקה   אוליביה נקש   ואריק טולדנו   המוכרים מהסרט "ימים יפים" שיצא בשנת 2006). הסרט מציג בפנינו שתי דמויות עיקריות המסמלות כל אחת מהן את החשיבה הקלאסית של דורה וכאשר הם עומדים זה מול זה ניתן לראות את פער הדורות העצום, אך בנוסף ניתן ללמוד כיצד ואיך לגשר עליו. פיליפ (פרנסואה קלוזה), אריסטוקרט עשיר ובעל מעמד גבוהה נפצע בתאונת צניחה ובעקבות כך משותק מן הצוואר ומטה. הוא מתגורר בוילה מפוארת עם עוזרי משק הבית, בתו המאומצת וגעגועיו העזים לאשתו שנפטרה. למרות כל התהפוכות בחייו השינוי האמתי מתחיל כאשר פיליפ עורך ראיונות במטרה למצוא עוזר סיעודי. בזמן הראיון הוא פוגש לראשונה את דריס (עומאר סי), בחור שחור מן הפרברים בשנות השלושים לחייו, אשר מגיע לביתו של פיליפ בכדי שיחתמו לו על טופס ניסיון קבלה לעבודה על מנת לקבל קצבת אבטלה מהרווחה. למרות עלבונותיו וגסות רוחו של דריס, פיליפ מחליט להעסיק אותו. לאורך הסרט הצופה עובר יחד עם הדמויות שינוי. פיליפ, אשר מרותק לכיסא גלגלים חונך והורגל לתרבות ודרך חיים מסוימת ונוקשה. בהתחלה קשה לו מאוד לקבל את דריס ואת צורת ההתנהגות הבהמית שלו, אך עם הזמן רואים כיצד פיליפ מתרכך ואף מתחיל להפנים ולקבל על עצמו את היתרונות ואת הייחודיות של דריס. בו זמנית ניתן לחוש את השינוי הפנימי שעובר דריס, כלפי פיליפ, כלפי משפחתו ובעיקר כלפי עצמו. בתחילת הסרט הוא אינו מוכן להקשיב לאף אחד, הוא מסוגר בתוך עצמו, אינו משתף איש בתחושותיו ורגשותיו, אין לו אחריות כלפי הסובבים אותו וגם לא הקרובים ביותר. עם תחילת העסקתו הוא עובר לגור עם פיליפ וכך גם לומד להכיר חיים אחרים, שונים. הוא פוקח את העיניים לעולם חדש שבו אפשר לשנות ולהשתנות לפתע יש לו רצונות, תקוות וחלומות.

 

במהלך הסרט ניתן לראות כיצד מוטיב הציניות והצחוק משחקים תפקיד לא פחות חשוב ודומיננטי מהשחקנים עצמם. כאשר מלמדים אותנו, הצופה, על נכותו המצמררת של פיליפ ועל חוסר ההשכלה ובורותו של דריס הבמאים בוחרים לעשות זאת דרך הציניות על מנת לרכך לנו את ההלם ולטשטש את הכאב. זהו דרך התמודדות טבעית של האדם שדרכו הוא מנסה למצוא את הכוחות ולהתקדם כי בלעדיהם החיים נראים שחורים וחסרי הוויה. כל אחת מהדמויות לומדת השתחרר מכבלי החיים ע"י הומור עצמי, בעזרתו אפשר להתקדם יותר ולהגיע למצב שבו יותר טוב לו.

 

 מחוברים לחיים הוא סרט שבא לגשר על פערים בין אנשים, תרבויות ודעות קדומות. קשה למצוא בימינו סרטים שבהם השילוב של העלילה, השחקנים, הבימוי והעריכה כל כך משתלבים. סרט זה מבוסס על סיפור חיים אמיתי, דבר שלדעתי מעצים את   העלילה אך עם זאת מחזק אצל הצופה את התחושה ההוליוודית של בסוף הכל טוב.       

 

 

 

 

 

תגובות גולשים

(*)שדות חובה