הרב שלמה וילק

מלפפונים ומלאכים

הרב שלמה וילק

בס"ד

 

 

שאלה: בימים האחרונים עוברת בוואטסאפ הקלטה של רב כלשהו הקורא לנשים להאמין כי עבודת אלקים שלהם היא בפתיחת התנור ובחיתוך סלט. הסרטון הויראלי הזה אינו רק ויראלי במובן של תפוצה אלא במובן של מחלה גם, משום שהוא גורם לחילול השם גדול בקרב רבים מחברי החילונים. בעיני הדתיים זו בדיחה גרועה, אך בעיני החילונים זה מייצג עמדה דתית הנראית חשוכה ומנוכרת לעולם. איך מתקנים את הרושם?

 

תשובה: אכן, אני בספק אם אותו האיש ראוי להיקרא רב ואם אפשר ללמוד ממנו דבר, גם לא דברי תורה. גם אני צחקתי למשמע הדברים, אולם יותר מממה שצחקתי, נעלבתי בשם ה' ובשם היהדות.
אולם, נדמה לי שהצחוק והעלבון שלי שונים לחלוטין מזה של החברים שלך, ואולי גם שלך, למרות שאיני מכירך.

 

הרשה לי לפתוח דווקא מפתיחת ההיכל. בשביל רבים מאיתנו, כולל אותי, פתיחת ההיכל אינה אלא כדי להוציא את ספר התורה ממקומו, ואיננו מייחסים לה חשיבות גדולה מאוד. הגבאים שאני מכיר מחפשים מישהו שאפשר לכבד, אבל לא יקבל עליה לתורה, כי עליה חשובה מפתיחה. איני מתפלל בבתי כנסת בנוסח עדות המזרח לצערי, אולם תלמידי סיפרו לי פתיחת ההיכל נמכרת וחשובה יותר מעליה לתורה. הסיבה לכך היא כי פתיחת ההיכל היא העמידה פנים אל פנים אל מול הקב"ה, כחתן העומד מול כלתו ומרים את ההינומה מעליה בחדר יחוד. הרב הנ"ל מתייחס לפתיחת ההיכל בקדושה שיסודה הוא חיבור בין אדם לאלקיו, והעובדה שהוא מוכן להשוות זאת לפתיחת תנור או מכונת כביסה בידי אישה מעידה על החשיבות שהוא נותן לקדושת הבית, ודבריו שאובים במישרין משיר השירים, המשווה בין אהבת אדם לאלקיו לאהבת איש את אשתו, ופתיחת התנור מבטאת את העמידה של אשה מול בעלה הנשקף מן העוגה בתנור, כעמידה אל מול הקב"ה.

 

ומה עם דבריו על פתיחת התנור? גם אליה אנו מתייחסים כמטרד, כחוסר ברירה. וגם אם תאמר לי שיש רבים האוהבים לבשל, טרם פגשתי אדם השמח לפתוח מכונת כביסה או מדיח כלים, שלא לדבר על פח אשפה ביתי. העובדה שזכינו ונשים כבר לא רואות את מימוש ייעודן בכלי הבית יצרה מציאות בה הבית מנוהל ע"י עוזרות בית, או לא מנוהל כלל. המסעדות והאוכל המהיר הפכו לתחליף למטבח הביתי, עד כדי כך ששמעתי שיש אנשים הבונים את ביתם בלא מטבח.

 

כאדם מאמין ושומר מסורת הרשו לי לקונן על אבדן המטבח. הרי שולחן האוכל הוא מדורת השבט שלנו, שם מתרחשת העברת המסורת, שם מעוצבת המשפחה היהודית. העובדה שמלאכות הבית הפכו למטרד נותנת לשני בני הזוג לגיטימציה שלא לעשותן, ומביאה לאבדן רשות היחיד ולהפיכת המרחב כולו לרשות הרבים. כבר אין אינטימיות, מתלבשים ואוכלים ומכבסים וחיים לעיני כל, וזה הרי חמור מחורבן הבית הלאומי. הנשים שיצאו מהמטבח לא גרמו לגברים בדרך כלל להיכנס אליו, ולמעשה הביאו למצב בו הנשים עתה אחראיות למטבח, בעייפות ובחוסר ברירה, וגם למימוש ייעוד אחר שהחברה מטילה עליהן. אותו הרב, שלא יודע ולא מסוגל להבין, מבכה את חורבן הבית ומנסה לשקם אותו, שהרי אם איש לא יחתוך סלט ויכבס, הרי זה כאבדן הקרבנות והכיור במקדש. גם בשבילי זה כך.

 

הבה נצייר נאום אחר. יקום רב ויאמר לגברים שללכת לבית כנסת ולפתוח את ההיכל חשוב כמו לפתוח את התנור בבית ולבשל. והוא יזעק כי הגברים שמאחרים לבוא הביתה מבית המדרש לא יודעים כמה מלאכים נבראים מפתיחת מכונת כביסה ויש בה מלאכת קודש ועבודת השם, כי לדאוג למשפחה זו מצווה. וודאי היינו כולנו אומרים כמה נאור הוא, וכמה חשובים הדברים שאמר. ארגוני הנשים היו מפרסמים את הדברים ומבקשות שכל הרבנים ילמדו מהאיש הזה. אם צודק אני, אזי הבעיה בדברים שלו אינם בתוכן, אלא בהקשר החברתי בו אסור לקשר בין נשים לעבודות הבית, סוג של אפליה מתקנת. הצחוקים שלנו לא נובעים מן הבורות שלו, אלא מהעובדה שהוא לא מתאים את עצמו לפוליטיקלי קורקט של הדור שלנו.

 

כמו שטענתי בהתחלה, האיש בור ועם הארץ, תינוק שנשבה בין הטקסטים. אלא שתגובת הבוז שלנו, יחד עם הגיחוך וההתנשאות, רק תורמים לחורבן. אולי נבחן את הדברים אחרת? אולי נראה בדברים הללו תנועה לקראת תיקון? לפני חמישים שנה לא היה צריך לשכנע נשים להישאר במטבח, ואיש לא העלה על דעתו להשוות מכונת כביסה לארון קודש. האיש זועק את זעקת הבית, המטבח, הביתיות, חדרי הילדים הריקים כשהילדים גדלים ברחוב, אם בכלל יש ילדים. מי הבטיח לנשים גן עדן לפני מאה שנים? זעקתו הנלעגת היא פמיניסטית לא פחות מזעקת ג'ודית באטלר הפמיניסטית וממשיכותיה, אלא שהוא לא מבין זאת כלל, כמו גם רוב שומעיו.

 

יש הזועקים כנגד הפמיניזם זעקה מהותנית, מבקשים לאחד בין ארכיטיפ הנוקבא דלית לה מדילא כלום ובין המגדר הנשי, ולהחזיר נשים לתפקידן 'הטבעי', שהוא למעשה תפקידן החברתי משכבר הימים. ויש כאלה אנטי פמיניסטים מעשיים, כאלו שלא רואים מהות מטבחית או כביסתית באישה, אלא רק רוצים שהתפקידים הללו יתבצעו. וכמו שאני מתקשה לקבל פמיניזם מהותני, איני מוכן לקבל אנטי פמיניזם מהותני. אותו סרטון קצר לא הפך זאת לאידיאולוגיה, רק לפרקטיקה, הוא ביקש להשיב את הבית לקדמותו. במקום לצעוק חמס ולחשוב על חילול שם ה', העצה שאתן לך היא שתתרגם את דבריו ללשון זכר ותפעל כך. שאת אותה האחריות שאתה מגלה כלפי ארון הקודש תגלה כלפי ארון המטבח, לא בשביל לעזור לאישתך, אלא כדי שהבית יתפקד, כמו גם כדי שרעייתך תוכל לממש את אישיותה וכשרונותיה גם מחוץ לבית. רק כך תתקיים המהפיכה הפמיניסטית בלא חורבן הבית. ולא, לא חייבים לוותר על פתיחת הארון במנין, אפשר לקום לותיקין, ולשוב הביתה עוד לפני שהיא והילדים התעוררו, ולפתוח תיק אוכל.