הרב שאול וידר

בין פורים לפסח

הרב שאול וידר

 

 

 

המשנה האחרונה במסכת מגילה מסתיימת במילים הבאות: "וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל, מצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו". דהיינו חלק בלתי נפרד מחגיגת כל חג בזמנו מוקדש לקריאה בתורה. ראשיתה של המשנה מפליא וייחודי כיוון שפורים וחנוכה שהינם חג דרבנן מוזכרים ביחידה אחת יחד עם כל החגים מהתורה ביחס למצוות קריאת התורה בכל מועד ומועד. בסיום המסכת בתלמוד הבבלי מובאת ברייתא בה נאמר: משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג. ובשו"ע כתב בהלכה הראשונה בהלכות הפסח "שואלין בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום. ומדייק שם המשנה ברורה ומתחילין מיום פורים עצמו. לפיכך בעיצומה של שמחת פורים יש להתחיל לעסוק בחג הבא ראשון חגי התורה, חג החרות. יש כאן שרשור בין פורים חג מדרבנן שמקושר לפסח. נראה שמעבר לציווי ההלכתי יש מכנה משותף בין שני המועדים והוא מוטיב ההצלה והגאולה שבאה אחריו. כביכול פורים שואב את כוחו כחג שסיפורו המרכזי היא הגאולה שבאה לישראל בשושן הבירה באופן נגלה ונסתר. מוטיב הגאולה החל מחג הגאולה הראשון בציר ההסתורי של עם ישראל בפסח ומתגלה בעתיד בפורים. את הקשר בין פורים לפסח אני מבקש להראות בשלוש אמירות של רבי יהושע בן לוי בדף ד' ע"א. שלוש אמירות אלו הינן אמירות האחרונות בקובץ רציף של שמונה אמירות של ריב"ל[נושא שראוי להעמיק בו בנפרד] והנה תמצית האמירות: 1. נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס. 2. פורים שחל להיות בשבת שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח. 3. חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום... [תהלים ל, יג [למען יזמרך כבוד ולא ידום ה' א-להי לעולם אודך:

 

המעיינ/ת בחמש האמירות הראשונות בקובץ [שלא הובאו כאן ומופיעות בדף ג ע"ב] ת/יוכל להבחין בקלות בקשר ובחיבור שיש בין כל חמשת אמירות אלו. השאלה היא מה הקשר בין שלוש האמירות שהובאו לעיל? אם נדייק בכל אמירה לעצמה נוכל לראות את חיבורה לחג החירות חג הפסח אף שאינו מוזכר בפירוש בשלוש האמירות. האמירה הראשונה מחייבת נשים בקריאת המגילה כפי שהן חייבות בארבע כוסות. ידוע כי חובת שתיית ארבע כוסות בליל הסדר מקבילה לארבע לשונות גאולה- "והוצאתי, והצלתי וגאלתי ולקחתי"[ שמות ו;ו-ז]. כך שריב"ל מקשר בין שתי מצוות ארבע כוסות וקריאת מגילה, בין פורים לפסח, כיוון שהם מסמלות את סיפור הגאולה או דרך סיפור ארוך במגילה או דרך ארבע מילים של גאולה. לגבי האמירה השניה של לימוד הלכות פסח בפסח, הראינו לעיל כי להלכה יש להתחיל ולפגוש את הלכות פסח כבר בפורים. לגבי האמירה השלישית שיש לקרוא את המגילה גם בלילה וגם ביום, מביאה הגמרא הוכחה לענין מהפסוק למען יזמרך... ה' א-להי לעולם אודך. למרות שאינו מדבר מפורשות על יום ועל לילה. אלא נראה לומר שני דברים בענין, האחד יש לשים לב כי הפסוק המובא מופיע לאחר הפסוק "הפכת מספדי למחול פתחת שקי ותאזרני שמחה" פסוק המתאים לאבלם של מרדכי אסתר ויהודי שושן טרם מהפך הגאולה. דבר נוסף, הפסוק מבטא שני פעלים זמר ותודה נראה לומר כי יש בכך רמז לקריאת הלל. יש להניח כי ריב"ל מבקש לחבר בין פורים לפסח. באמצעות ייחודו של ליל הסדר שקריאת הלל היא בלילה! ולא רק ביום. כך שריב"ל מבקש לומר כמו שארבע כוסות מקבילה לקריאת המגילה כך מצות קריאת הלל בליל הסדר מקבילה לקריאת המגילה בלילה. כך שלוש אמרותיו נוגעות בפורים אך רומזות לפסח ושואבות את זהותן הייחודי בפורים מתוך פסח חג הגאולה. ומקשר בין חג גאולת ישראל מהתורה לבין חג גאולת ישראל מדרבנן.