img
הרב ברוך קהת

פרשת תולדות

הרב ברוך קהת

הפרשה הקודמת נחתמה בתיאור תולדות ישמעאל כדי למקד את המבט בתחילת פרשתנו על יצחק ותולדותיו שבהמשך 'ספר התולדות'. הפרשה פותחת בתיאור קצר של הקשיים ביצירת דור ההמשך ליצחק ורבקה (כ"ה, יט-כג). תקופה ארוכה של עקרות המלווה בתפילה, ובסופה היריון קשה, מתארת התורה במילים קצרות. בסופה של התקופה מוצגת הנבואה שנאמרה לרבקה, שעל פיה מבין שני הבנים שתלד יועדף הצעיר על הבכור, נבואה המהווה רקע להמשך סיפור קורותיהם של שני הבנים.

לאחר תיאור לידתם של שני הבנים מתארת התורה בשני שלבים את ההבדלים בין שניהם (כד-לד). מיד עם תיאור לידתם מופיע ההבדל המולד – עשו שעיר ויעקב חלק. לאחר שגדלו הנערים מתואר ההבדל הנרכש, הדרך שכל אחד מהם בחר לו לחיות על פיה – עשו איש הצד ציד בשדה ויעקב איש תם יושב אוהלים. לצד התיאור של ההבדל ביניהם כבר מוצגת התחרות ביניהם על הבכורה. בעת הלידה באה התחרות לידי ביטוי באחיזת יעקב בעקב עשו. לצד תיאור אורח חייהם, באה התחרות לידי ביטוי בדרישת יעקב יושב האוהל שמזונותיו בידו, מעשו הציד שחזר ממסע ציד שכשל, שימכור לו את הבכורה בעבור נזיד עדשים.

לפני סיפור המשך המאבק בין האחים – גניבת הברכות על ידי יעקב, מופע הסיפור העיקרי על מפעל חייו של יצחק (כ"ו). עיקרו של המפעל הוא שמירה ואימוץ דרכו של אברהם אביו. ה' מונע ממנו לרדת מצרימה מחמת הרעב (כדרך שעשה אברהם), כדי לסמל את ההיאחזות בארץ. בברכת ה' זוכה יצחק בעבור אברהם אביו. בדומה לאברהם נדרש יצחק להתמודד עם אבימלך החומד את אשתו, ובדומה לאברהם נדרש גם הוא להתעמת עם עבדי אבימלך המתנכלים לבארות שהוא חפר. את הבארות שחפר אברהם וסתמום פלשתים הוא חוזר וחופר, ואת הברית והשבועה שבין אברהם לאבימלך הוא מחדש, ואף חוזר ומחדש את שם העיר 'באר שבע' על שם אותה שבועה.

לפני סיפור הברכות שמברך יצחק את יעקב ועשו, מספרת פרשה קצרה על הנשים מבנות חת שלקח עשו, נשים שהיו למורת רוחם של הוריו (לד-לה). כוונת הכתוב בסיפור זה להבהיר את כוונת דבריה של רבקה ליצחק בהמשך הסיפור, כשהיא מבקשת ממנו שידאג שיעקב לא ישא נשים מבנות הארץ (כ"ז, מו).

בסיפור הברכות כשנדרש יעקב במצות אימו להערים על אביו כדי להתברך בברכות שייעד יצחק לעשו, היא מלבישה אותו בתחפושת כפולה, שנועדה להתמודד עם שני ההבדלים שבין האחים. הוא לובש עורות גדיי עיזים כדי להיראות כבעל התכונה המולדת של עשו – שעירות, והוא לובש את בגדי הציד של עשו כדי שריח השדה יעלה ממנו. ואכן בעקבות המבחנים שעורך לו אביו, הוא חש בו את תכונותיו של עשו, ואינו מזהה שלפניו יעקב ומברכו. (ראו במאמר "הקול קול יעקב והידים ידי עשו" שבאתר). כשעשו מגיע מצידו ומגלה לאביו את התרמית, יצחק חרד מאוד, אך הוא מסרב לברך את עשו, אולי משום שהוא מבין שמה' יצא הדבר. רק הפצרותיו הרבות של עשו מקנות לו ברכה כלשהי מפי אביו. בעקבות הכעס של עשו על אחיו הוא מתכנן להורגו, ויעקב נאלץ לברוח במצוות אימו לחרן. אך התורה מתארת סיבה נוספת להליכתו לחרן, מצוות אביו בעקבות בקשת רבקה לדאוג לקחת לו אישה מבנות לבן דודו (כ"ז, מו – כ"ח, ט). כשיצחק נפרד מיעקב הוא מברך אותו בברכות שברך ה' את אברהם בברית המילה (י"ז, א-ח). הפרשה חותמת בתגובתו של עשו להסתייגות של אביו מבנות כנען. את נשיו הוא אמנם משאיר על כנן, אך הוא לוקח אישה נוספת מבנות ישמעאל, כדי להראות שיקרו בעיניו דברי אביו.