img
הרב ברוך קהת

פרשת דברים

הרב ברוך קהת

בסיומו של חומש במדבר פרשיות העוסקות בהכנת ישראל לכניסתם לארץ לשם ירושתה. גם נאומי משה לפני בני ישראל בעבר הירדן שהם עיקרו של ספר דברים, תכליתם להכין את ישראל לכניסתם לארץ, שבה עליהם לקיים את כל מצוות ה' המפורטים בהם.

 

הנאום המרכזי שמשתרע על פני רובו של הספר הוא נאום המצוות (ה'-כ"ו). אך קדם לו נאום הקדמה קצר ממנו (א', ו – ד', מ). בראש הספר מספר פסוקי פתיחה לנאומי משה (א', א-ה).

לנאום הראשון שני חלקים: חלק היסטורי של סיפור קורות העבר (א'-ג), ומסקנות ומסרים הנלמדים מהחלק ההיסטורי (ד'). פרשתנו כוללת כמעט את כל חלקו הראשון של הנאום – התיאור ההיסטורי.

התיאור ההיסטורי מתחלק לשניים על-פי זמן התרחשות האירועים המוזכרים בו, והדור שאליו הוא מתייחס: חלקו הראשון עוסק בשנה הראשונה והשנייה ליציאת ישראל ממצרים – דור המדבר (א', ו – ב' א), והחלק השני מתייחס לשנה הארבעים – דור הנכסים לארץ (ב', ב – ג').

 

לשון פתיחת שני החלקים מקבילה: בחלק הראשון: "רב לכם שבת בהר הזה פנו וסעו לכם" (א', ו-ז), ובחלק השני: "רב לכם סב את ההר הזה פנו לכם" (ב', ג). כנראה מתוך כוונת משה להעמיד את שני הדורות זה לעומת זה.

 

עיקרו של החלק הראשון של התיאור ההיסטורי מתייחס לשני חטאים שחטאו ישראל אחרי שנצטוו לעלות ולכבוש את הארץ – חטא המרגלים (כ-מ) וחטא המעפילים (מא-מה). כמאמר מוסגר מתייחס משה לנושא של מינוי השופטים שקדם לשני החטאים הללו (ט-יח). במאמר מוסגר זה משה מציג בפני העם את יזמת מינוי השופטים החיובית שיזם משה והיה הדבר טוב בעיניהם (יד), לעומת יזמת שליחת המרגלים שיזם העם והייתה טובה בעיני משה (כג), אך לבסוף התבררה תוצאתה שלילית.

 

חלקו השני של התיאור ההיסטורי מתייחס להתנהגות של הדור השני ביחס למצוות ה' ההפוכה מהתנהגות קודמו. בשונה מהדור הראשון שכשנצטווה לא לעלות ולהילחם העפיל אל ההר בניגוד למצווה, הדור הנוכחי שצווה להימנע ממלחמה עם בני עשיו, מואב ועמון, קיים את מצוות ה' ונמנע מלהילחם עימם (ב', ב-כג). ובשונה מהדור הראשון שכשנצטווה לעלות ולכבוש את הארץ, חטא בסירובו לעשות כן בעקבות דברי המרגלים, הדור הנוכחי קיים את המצווה להילחם בסיחון ובעוג, וכבש את ארצם מידם (ב', כד – ג', יא).

 

משה גם ממשיך ומתאר את הורשת הארץ שכבשו בעבר הירדן לבני גד ראובן וחצי מנשה, ואת הציווי שנצטוו שבטים אלה לעבור כחלוצים לפני בני ישראל בכיבוש הארץ (ג', יב-כ). הפרשה נחתמת בחיזוק שמחזק משה את יהושע, המנהיג שעליו מוטלת המשימה של כיבוש הארץ, תוך התבססות על כיבוש עבר הירדן בידי ה' (כא-כב).