img
הרב שראל רוזנבלט

כיצד נשנה את המפגש עם הקב"ה?

הרב שראל רוזנבלט

 

 

 

פרשת שופטים נפתחת בציווי על הקמת מערכת משפט ושיטור ושעליה להיות ישרה ונקיית כפים ויותר מכך: צדק צדק תרדוף. מכאן כמובן אנחנו למדים על החשיבות הראשונה-במעלה שהתורה מקנה למשפט, לצדק, ואמת.; לכך שחברה איננה יכולה להיות מיוסדת כי אם על אדני הצדק והמשפט.

 

אלא שנראה כי בעלי המדרש (מדרש תנאים לדברים) ראו בפסוקים אלו מימד נוסף:

'מִשְׁפַּט צֶדֶק' – אמר הקב"ה לדיינין אם עושים אתם משפט אמת בארץ אני עושה עמכם צדקה מן השמים שנאמר (תה' פה:יב) 'אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּמַיִם נִשְׁקָף '. ואם מטין אתם את הדינין אתם מטין עצמכם לגיהנם לכך נאמר 'לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט'.

דבר אחר: 'וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק' – שיהיו מכריעין לזכות לא לחובה.

 

המדרש מלמד שאופיה של מערכת המשפט תגרור, או תקבע, את מערכת היחסים שבין הקב"ה לעם ישראל. אם המשפט יהיה משפט של אמת אזי הקב"ה יעשה עמנו צדקה ואם, חלילה, יטו הדיינים את הדין אזי הקב"ה יוביל את המציאות לגיהנום.

 

מה מוסיף המדרש? המדרש מלמד אותנו כי הדגש בפסוקים הוא לא החשיבות של הצדק. את העבודה שהקב"ה הוא אל המשפט ששופט את העולם בקריטריונים של מוסר, א-ל אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד, אנחנו כבר יודעים מקדמא-דנא. עוד מימי אברהם אבינו דרך יציאת מצרים וציוויים רבים נוספים לאורך התורה, ובוודאי אם אנחנו מציצים אל ספרי הנביאים אשר מניחים את המוסר כשכבת הבסיס שעליה מונח שאר החיים האמוניים. לדברי המדרש. מה מחדשת אם כן פרשת השבוע? החידוש הגדול הוא לא האם יהיה משפט וצדק – זה בכל מקרה יהיה ואם זה לא יבוא מלמטה, אזי הקב"ה יביא את זה מלמעלה. השאלה אם כן היא מי הוא שעושה את המשפט – האם האדם או שמא הקב"ה. בעיני המדרש, הקב"ה מעוניין שבני האדם, אנחנו, נעשה את המשפט בארץ, שאם לא כן – הקב"ה יעשה את המשפט, ושזה יקרה, זה יגיע בצורה כואבת וקשה.

 

השאלה מי הוא שעושה את המשפט מניחה במרכז הדיון שאלה נוספת – מה טיב המפגש בין עם ישראל לקב"ה. סביב מה מתרחש התגלותו של הקב"ה לעם ישראל: האם מפגש של צדק או מפגש של צדקה.

 

אם כן, אפשר לומר את הדברים באופן הבא: הדבר החשוב ביותר הוא הצדק והמשפט. כאשר בתי הדין מתנהלים כראוי והעם שופט את עצמו ודואג בעצמו לחברת משפט וצדק, הם בעצם מפנים את ערוץ התקשורת עם הקב"ה ומאפשרים לה להיות שפע של צדקה ומאור פנים.

 

משל למה הדבר דומה? למשפחה שהאווירה בבית והמרחב המשותף יעסוק כל הזמן בחיפוש אחר תיקון הזולת וממילא לשפיטתו. במקום זאת, כאשר כל אחד מבני הבית יתבונן אל תוך עצמו, יתקדם בעבודת המידות, ישפר ויתקן את דרכיו ומעשיו – וזה הדדי על ידי כולם – אזי המפגש, המרחב הציבורי של הבית מתפנה לעסוק במפגש, במאור פנים, בצדקה ולא בחיפוש אחר תיקון האחר, שהרי כל אחד יודע ואולי גם רואה שהזולת אכן 'שופט' את עצמו ומתקן את דרכיו.

 

כך מסביר הבעש"ט (פרשת תזריע) שיש שני מיני התעוררויות: מלמטה ומלמעלה. כאשר אדם מעורר עצמו מלמטה, בחינת מים נוקבין, אזי יש שפע של מים דכורין, שפע של חסד, מלמעלה. אך כאשר אדם מחכה שיעירו אותו, שהקב"ה ברוך הוא יעיר אותו משנתו, הרי שמגע עם האלוקות הוא מפגש של דין.

 

את המבנה הזה אפשר להחיל גם על היחס שבין חודש אלול לראש השנה.

 

ראש השנה הוא יום הדין. יום בו הקב"ה דן את כל העולם כולו. כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון. אלא שרק אנחנו יודעים את זה. ומה אנחנו עושים עם הידע הזה? מכוננים את חודש אלול. מהו חודש אלול? ההבנה המקובלת היא שזהו יום של הכנה לקראת יום הדין, לשפר את מעשינו, לחזור בתשובה, או חודש של רחמים בו כביכול אנחנו מנסים לשכנע את הקב"ה שישב על כסא דין ולא על כסא רחמים.

 

על פי דברינו, אפשר לומר כי חודש אלול הוא כמעט חתרני בכך שהוא בעצם מבקש לשנות את מהותו ואופיו של יום הדין. בחודש אלול אני בעצם שופט את עצמי, אני מעורר עצמי לתשובה, מתקן דרכי ומשפר מעשי. וכאשר אנחנו עושים את זה מלמטה שוב אין הקב"ה צריך לעשות את זה מלמעלה. ביום הדין כאשר יבוא הקב"ה לדון אותנו נוכל לומר לו שאין צורך, כבר דנו את עצמנו, כבר עברנו את המשפט ותיקנו את דרכינו. או אז, המפגש עם הקב"ה בראש השנה מקבל צורה ואופי שונים לחלוטין.

 

והרי זאת המשמעות באומרנו "צדיקים נחתמים לאלתר לחיים" ובערב ראש השנה מיד לאחר תפילת ערבית מברכים זה את זה "לחיים טובים תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים ולשלום". אלא שהצדיקים הם אלו שפועלים כל הזמן לצדק, הם בוחנים מעשיהם ומתקנים דרכיהם, אפשר לומר שהם כל הזמן במערכת משפט וממילא שוב אינם צריכים את הדין של הקב"ה. מתי זה 'לאלתר'? עכשיו. מיד. ואם כן, מה זה ראש השנה לצדיקים?! מה הם עושים במשך כל החג? אפשר שהם מתפללים עבור אנשים אחרים, עבור העולם כולו. אפשר והם מתפללים להמלכת השם בעולם, ואפשר שהם גם זוכים לעמידה לפני ה' שהמשכת שפע החיים, השלום והברכה מחליפים את הדין הקשה.

 

שבת שלום,

שראל.