img
הרב שאול וידר

'ממני תראו'

הרב שאול וידר

מבט חסידי על הפרשה

 

בבסיסי צה"ל רבים מופיעות סיסמאות חינוכיות. על אחת מהן מופיע הפסוק מספר שופטים, "ממני תראו וכן תעשו", הבא להדגיש את חשיבות הדוגמא האישית שצריך מפקד לתת לפקודיו. הפסוק לקוח מהסיפור על השופט גדעון, שכך פקד על לוחמיו לפני מבצע הפשיטה הלילי אל תוך מחנה מדין (שופטים ז, יז).

בביאורו לפרשת אירוח האנשים באוהל אברהם, כותב המגיד ממזריץ' [רבי דב בער - המאה 18] מתלמידי הבעש"ט בספרו "מגיד דבריו ליעקב" אות קצה:

"ואפשר שגם לזה רמז להם ואמר ממני תראו וכן תעשו. כי אברהם בעשותו להם גמ"ח קיים כל בחינת המצוה וכוונתו היתה לכל בחינה".

הבחינה היא מהות הפעולה או המצווה, היא מציגה את המשמעות למעשה. אברהם אבינו ראה בהכנסת אורחים מפגש בין אישי שמאפשר לו להדגים באופן מעשי את הדרך הראויה לעבוד את ה'. הוא הראשון שקבע את העיקרון של "ממני תראו וכן תעשו". אברהם הדגים באיזו כוונה והתלהבות יש לקיים את מצוות הכנסת אורחים.

את הצורך בחיפוש ובירור משמעות המעשה מלמד "המגיד" על בסיס אמירתו של אברהם לשלושת האנשים שאותם אירח בלב רחב: "והשענו תחת העץ". לכאורה מה פשר אמירה זו, הרי היא אינה מחויבת? די באכילה ורחיצה ומנוחה כללית. מדוע יש צורך להדגיש את ההשענות תחת העץ? מסביר "המגיד":

"ולזה הזהיר והכריז ואמר והשענו תחת העץ, כלומר אל תסתכלו בכל הלבושין כי אם על מה שתחת העץ, שהוא החיות וההויה המהוה והמחיה לכל ההויות".

אברהם מסביר לאורחיו כי התנהגותו נובעת מהבנת המשמעות של "תחת העץ". האדם נמשל לעץ ששורשיו מתחת לקרקע, אינם נראים, ועל כן הוא נזקק לבחון ולהתבונן במשמעות מעשיו, מה נמצא מתחת לפני השטח, מה מניע את פעולותיו, והאם האדם מכוון בפעולותיו לשמור דרך ה'? מטרת הזמנת אברהם לאורחיו "והשענו תחת העץ" היא לעורר את תשומת ליבם ליסוד הנסתר שבחיים, לשורשים, לנתינת משמעות למעשים, לפנימיות במציאות החיים.

על פי זה מבאר "המגיד" את דברי מדרש תנחומא בתחילת הפרשה (סימן ד') "בשכר שאמר אברהם למלאכים והשענו תחת העץ זכו בניו למצות סוכה" – אותו יסוד של הכרת הפנימיות ומציאות ה' בחיינו, ניתן למצוא במצות סוכה. הישיבה תחת הסכך הנלקח מן העץ מרמזת על כך שה' סוכך עלינו ואם רק נישען תחת העץ נזכה להיות עימו.