shministim_shut - item.php
img

גיוס ושידוך

נושא: הדרכה


שאלה:

אני לומדת במדרשה (לא צבאית) שעוזרת לי מאוד לבנות את האופי שלי, ואת דרך החיים שלי לעתיד ולהווה; עוזרת לי להתקרב לריבונו של עולם ולשמוח בדרך שבה בחרתי. החלטתי להתגייס לצבא לתפקיד שקיבלתי עליו התר מרב. החשש הגדול שלי הוא שברגע שארצה לצאת עם תלמידי ישיבות, הם יירתעו מלצאת איתי בגלל שעשיתי צבא. מה לעשות? מצד אחד ברורה לי האמת הפנימית שלי, ומצד שני איני יכולה שלא לחשוב על העתיד. אני מפחדת שאפספס את הזיווג שלי ולא אתחתן.

תשובה:

שלום לך שואלת יקרה,

המדרשה מספקת את הזמן והאפשרות המרוכזת לבנות את האישיות ולעצב את הרצונות הפרטיים, וטוב לשמוע שהימצאותך שם עושה לך טוב!

מבלי להתייחס לשאלה ההלכתית הכרוכה בגיוס לצבא, את נוגעת בנקודה מדויקת שרבות נפגשות עמה. בחרת לסלול לחייך נתיב, וכמו בכל מיני צמתים – המשמעות של הליכה בדרך אחת היא התרחקות מדרך אחרת. כיום בציבור הדתי לאומי, הבחירה של בנות ללכת לצבא אינה שייכת לזרם המרכזי (מיינסטרים), ולכן ברור שהרצון שלך ללכת לשם יוצר פער בינך לבין בנים לא מעטים. את יודעת שהרצון שלך מפנה אותך לצבא, ומודעת לעצמך, וגם לאפשרות הלא נעימה שאת פותחת בפנייך.

יש כאלה הרואים בהליכה לצבא – פרידה מהדרך שבה הם מאמינים, ממש כפי שאחרים לא יצאו עם מי שלא עשתה שום סוג של שירות. כמעט לכל עולם ערכי יש גבולות משלו, והוא תחום באופן שמותיר חלק מבני האדם – מחוצה לו.

השאלה היא כמה בני ישיבות רואים ויראו בשירות הצבאי חצייה של קו אדום. המציאות הברורה היא שיש המתירים ורואים בשירות הצבאי מצווה גדולה גם עבור בנות, ויש המביעים את התנגדותם ומורת רוחם (ממש כמו בכל נושא אפשרי אחר). אבל יחד עם זה, רוב הסיכויים הם שרבים מאלה שלא יהיו מעוניינים לצאת עם מי שבקורות חייה מופיע השירות הצבאי – לא יעניינו אותך, מפני שהם אוחזים בתפיסת עולם השונה מאוד מזו שלך. זו הנקודה הראשונה.

ב. על פי הנתונים שהצבא מספק באתר הרשמי, מתוך שנתון של מעל 7,000 בנות דתיות, 1,500 מתגייסות, וזה מספר לא קטן. כיום המגמה היא שמספר המתגייסות הולך וגדל, וככל שהמספר הזה צובר תאוצה, כך גם מספר הרבנים המעודדים את התופעה צומח. עובדה זו מצביעה על כך, שעם הזמן הגיוס יהפוך ליותר ויותר מקובל ופחות מרתיע.

ג. היחס אל פערים הקיימים. בנים ובנות מחפשים לרוב בן ובת זוג שיהיו קרובים אל תפיסת העולם שלהם, ולכן דוחים חלק מאלה שיש להם נתונים שחורגים מהציפיות שלהם. אבל בדרך כלל, אם יש התאמה ברוב הנתונים, ורק עניין אחד חורג – יש הרבה שיסכימו לנסות. חוץ מזה, אם יש כבר מרחק מסוים מהשחרור – החשיבות של העבר הולכת ופוחתת.

ד. גם מי שמתנגד לשירות צבאי, מודע להבדלים הברורים שיש בין תפקידים בצבא, ומי שהייתה מורה חיילת למשל היא מצד האמת כמעט בת שירות. גם מי ששרתה במודיעין, אינה בדיוק מתריסה כנגד הדת... ככלל, בעיני ההתנגדות היא כללית באופייה, אבל כאשר שואלים בחור מסוים אם מעניין אותו לצאת עם מישהי ששרתה בתפקיד מסוים,  הרתיעה תהיה קטנה יותר; כי המפגש עם מציאות ברורה ושפויה, נשמע אחרת מהרעיון הכללי של גיוס בנות לצבא (בייחוד שעבור הבנים בציבור שלנו צבא = קרביות).

ה. יש בנות רבות, שיחד עם העובדה ששרתו בצבא, התחתנו לפני, תוך כדי, או בסמוך לשירות. במקומות רבים המציאות כיום אינה מאוד קיצונית, וגם אם יש מקום לחשש, ובהחלט יש מי שלא יסכימו לצאת עם מי שהייתה בצבא, המצב הדיכוטומי והמוחלט שהיה פעם – אינו תקף להיום. יחד עם ההכרה בכך ששירות בצבא הוא לא המיינסטרים, כיום לא מעט אנשים מודים שקיימות גם בנות יראות שמיים ומקפידות בשמירת המצוות, ששרתו את עם ישראל בנאמנות בצה"ל.

כבר החלטת. את יודעת מה את רוצה, ורק תוהה על ההשלכות שיהיו להכרעה שלך. לכל דבר בחיים יש מחיר וגם השפעה, והשאלה היא איזה ואיזו. אינני חושב שנכון להתכחש לעובדה שיש בבחירה שלך אלמנט מעט חריג, אבל בעיני לא כזה שראוי לפקפק ולערער את ההחלטה המודעת והרגישה שלך. 

 

זכינו לחיות בדור שבו לימוד התורה פורח גם אצל בנות המין הנשי, ובחורות רבות מכירות את ערכי היהדות באופן בלתי אמצעי. למותר לציין שפעם גם מי שלמדה תורה, הייתה צפויה להיתקל בקשיים בחפשה שידוך. אך כיום המצב הוא שבני ישיבות רבים ישמחו מאוד לצאת דווקא עם מי שיש לה קשר עצמאי ואישי אל התורה. פתוחה בפנייך הדרך לשרת ולשמור על עמך, אופייך ודתך.

 

לכי בכוחך זה והושעת את ישראל.

 


חננאל רוס


תגובות גולשים

(*)שדות חובה