shministim_shut - item.php
img

הלכות קטניות בפסח

נושא: הלכה


שאלה:

שלום לרב, הגיעה לידי רשימה של מוצרים שלדעת הרב כשרים ללא חשש קטניות ואחרים בהם יש להחמיר. אשמח לקבל פירוט של הלכות הקשורות לקטניות, כולל בעיות של אירוח ומשפחות מעורבות.

תשובה:

הנה כמה דברים בעניין איסור קטניות:

 

יסודו של איסור קטניות לבני אשכנז ידוע כבר מאות שנים. הפוסקים נתנו שתי סיבות מרכזיות לאיסור, האחת כי בין גרעיני הקטניות מצויים גרעינים מחמשת מיני דגן העלולים להחמיץ, והשניה כי הגרעינים דומים מידי לגרעיני דגנים ועלולים להתבלבל ביניהם, או בין קמחיהם.

 

פוסקי אשכנז פסקו כי אין לאכול קטניות בפסח, אולם הותירו את הדיון פתוח בשתי סוגיות, והם יסוד הדיון ההלכתי והבלבול הציבורי בעניין קטניות.

 

הסוגיה הראשונה היא הגדרת קטניות. האם מדובר בכל גרעינים הנאכלים ודומים לדגנים, או שמא דווקא במה שמוגדר בוטאנית כקטניה? האם מדובר גם בירק ירוק שממנו מכינים קטנית, כמו שעועית או אפונה ירוקות, או שמא רק בקטנית יבשה? ואולי מדובר בסוגי קטניות שהיו ידועים בזמן הראשונים, אולם לא בסוגים אחרים של זרעונים שהתגלו מאז וכלל לא היו ידועים אז?

 

הסוגיה השניה היא מצב הקטנית המוגשת. האם חכמים גזרו על קטנית המוגשת בצורתה המקורית, או גם על אוכל שיש בו קטניות שאינן ניכרות בפני עצמן? האם אסרו רק קטנית בצורתה המקורית, או שמא גם על קטנית מעובדת לשמן ללא מגע מים, חומץ, או רסק כלשהו שכלל לא ניכר מה מקורו? האם קטניות שבושלו בדרך כשרה לפסח, דהיינו ללא מגע מים או בתוך מספר הדקות שאין בהן החמצה, גם הן אסורות, או אולי לא גזרו על הקטניות להיות חמורות מחמשת מיני דגן?

 

בכל השאלות הללו דנו הפוסקים, אולם בימינו נוספו שאלות רבות חיצוניות לשאלות לעיל.

 

במדינת ישראל משפחות מעורבות רבות, ספרדיות ואשכנזיות, הנתקלות במצבים בהם קשה לשבת יחד לשולחן הפסח בגלל איסור קטניות. משפחות רבות הבוחרות לבלות את החג בבתי מלון מסיבות שונות כמו הורים מבוגרים או משפחות גדולות, מגיעות למלונות בהם הכשרות היא לאוכלי קטניות, גם הן מהוות אתגר הלכתי.

 

אתגר חדש הוא ריבוי הצמחונים בתוכנו, אנשים ונשים שמזונם המרכזי הוא הקטניות, או הזרעים השונים. הטופו העשויה מסויה הפך להיות אז מזון לצמחונים, כמו גם בוטנים, קינואה, וירקות ירוקים שחלקם מוגדרים כקטניות לדעת כמה הפוסקים.

 

עניין נוסף הוא המודעות הכללית לבריאות. כדי להימנע מצריכת שמן העשוי מחומרים המוגדרים ע"י רבנים מסויימים כקטניות, משתמשים רבים בשמנים המזיקים לבריאות כמו שמן דקלים. מדובר בעיקר במרגרינות, מיונז וכדו', המיוצרים משמן דקלים.

 

ולבסוף, לא נוכל הימנע מלעסוק בשאלת חוסר הנוחות. אנו חיים בתרבות אנינת טעם, בה אנשים רואים במזון יותר מאשר מקור תזונה, אלא תרבות. הלכתית מוגדרים רבים מאיתנו כאיסטנסים, שההלכה ידעה לתת להם מענה לגבי הלכות שונות. אי אפשר שלא להתחשב בקושי של רבים לשנות כל כך את התפריט שלהם, בשעה שהתורה ביקשה רק שלא לאכול חמץ, ולא ביקשה שנאכל בעליבות ובסבל את שאר המזון שלנו. גם אם בעיני אחדים מאיתנו מדובר בפינוק גרידא, דומני כי ההלכה לא אוסרת פינוק ואף רואה במפונק מישהו שיש להחשיבו כשעת הדחק, כמי שאחזו בולמוס וכדו'.

 

יש לומר גם כי ככל שנחמיר יותר בקטניות יהיו אלו שיתרחקו מהם עוד, עד שלבסוף החלוקה לא תהיה בין ספרדים לאשכנזים, אלא בין הרבים שנמאס להם מחומרות רבות והמעטים המוכנים לסבול כדי לשמור על המנהג. הרי כבר כיום רבים מהספרדים מקפידים על סוגי קטניות שונים בנימוקים של שמות דומים או מראה דומה ורבים מן האשכנזים כבר הורו היתר לעצמם לצערנו.

 

מן האמור, ומסקירה של הדעות ההלכתיות השונות, אלו מסקנותי:

 

איסור קטניות הוא איסור קדום וחמור שיש להקפיד עליו. בפסח החמירה התורה בחמץ יותר מכל איסור אחר, ואנו צריכים להפקיד מאוד על ריחוק מכל מה שריח חמץ עולה ממנו. בני עדות אשכנז חייבים להקפיד באיסור, אולם יש להגדיר באופן מדויק מהם גבולות האיסור ולשים כל סוג מזון במקומו ההלכתי הנכון.

 

יש לחלק את הדיון לשלשה חלקים, מה אסור וודאי, מה מותר וודאי, ומה נמצא בתווך ותלוי במנהג או במדרגתו של השואל וכמה הוא רוצה להחמיר יותר ממה שמעיקר הדין.

 

האסור הוא מה שהוגדר כקטניות בבירור: אורז, אספסת, אפונה ושעועית יבשים, גריסי קטניות, דוחן, גרעיני חמניות, עדשים, קימל, שומשום, פרג, פול יבש, זעפרן, דורא, חומוס, לוף יבש, כמון, חילבה, תורמוס. חרדל, למרות שאינו קטניה נהגו לאסור כיוון שגדל בתרמיל. ובכל אלה מדובר רק לאכלן כמות שהם או בדרך אכילתם הרגילה.

 

המותר הוא מה שמעולם לא נכנס בגדר קטניות ונהגו בו איסור רק לאחרונה ואין להחמיר כלל: כורכום (מה שנאסר היה הכרכום שהוא הזעפרן), שמן קנולה וליפתית (לציטין), גרעיני כוסברה וקינואה. כאשר מדובר במזון שיש בו קטניות בשיעור של ביטול ברוב (כמובן שאם יש חשש מגרגירי דגנים צריך ביטול בשישים מלפני החג, ובחג עצמו לא בטל כלל), וודאי אין צורך להחמיר. גם בקטניות ובמוצריה שלא באו במגע עם מים או שלא שהו 18 דקות במים אין להחמיר ומותרים.

 

בתווך בין האסור והמותר נמצאים מוצרי מזון רבים, או מצבים שונים שנהגו בהם חומרות והקלות שונות לדעת פוסקים שונים. נחלק מוצרים אלו לפי מידת האיסור שנהגו בו, אולם בכולם יש ללכת לפי מנהג אבותיכם, אם יש כזה.

 

א.  שמנים מקטניות נהגו לאסור, למרות שאין בזה חשש להחליף ולא חשש חימוץ של גרגירי דגן. כאשר מדובר במיצוי יבש ללא מים, יש להקל.

 

ב.   סויה ומוצריה – טופו, שמן סויה, רוטב סויה (אדממה ראה להלן בירקות ירוקים), תירס יבש ומוצריו – דגני בוקר, פופקורן, שמן תירס, בוטנים ומוצריהם – חמאת בוטנים, שמן בוטנים, חטיפים שונים. בכל אלו יש הנוהגים היתר כיוון שמדובר במוצרים שלא היו לנגד עיני הראשונים בגזירת קטניות, או שאינם כלל קטניות אולם רבים מהאחרונים הוסיפו אותם לגזירה. מי שיודע כי במשפחתו אכלו מכל אלו, רשאי לאכלם גם אם עשו זאת בלא ידיעת ההלכה, כיוון שיש להניח שראו כך במשפחתם והמשיכו מנהג אבותיהם. יש להזכיר כי כאשר אלו בטלים ברוב בתערובת אין לאסור, וכן אם ברור לגמרי כי לא באו כלל במגע עם מים בתהליך עיבודם, ויש בזה שמחמירים.

 

ג.   לגבי ירקות ירוקים יש שכתבו כי הם אינם כלל בגדר הגזירה כיוון שכל הטעמים לאיסורם  - תערובת זרעי דגן או בלבול בינם לבין חמשת מיני דגן, לא שייכים, אולם נהגו רבים להחמיר בהם כבר שנים ארוכות, ולענ"ד יש להחמיר. בהמשך נתייחס לשעת הדחק.

 

ד.   זוג מעורב, נהוג כי האישה הולכת אחר הבעל לפי מנהגיו. אולם בדרך כלל המנהג הזה אינו פותר רבות מהבעיות כיוון שעדיין יש לברר מה קורה כשהולכים לבית משפחת האישה לחג, וכן לגבי אישה שאינה יודעת לבשל בישול ללא קטניות והיא המבשלת בבית. הכללים לגבי מצבים אלו הם כי אין כל איסור בכלים בהם התבשלו קטניות, ואם יש תערובות קטניות כמו טיגון בשמן קטניות או תבליני קטניות במזון וכדו', הם תמיד בטלים ברוב ואפילו בשישים (ואין להחשיב זאת כביטול במזיד כיוון שלמבשל מדובר בהיתר והוא בישל בעיקר למען עצמו). המתארח החושש לאיסור קטניות יימנע רק מלאכול קטניות המוגשות כפי שהן, או מוצרים שהוא נמנע מלאכלם בדרך בה הם מוגשים לפניו, אולם יכול לאכול את שאר הדברים ללא חשש. אין צורך לדרוש או לבקש בישול מיוחד או כלים מיוחדים, גם לא לפגוע במארחים או באשתו ולהחמיר במה שפוסקים רבים מתירים, גם אם לעצמו ובביתו הוא מחמיר. כמובן שבאכילה במסעדות וכדו' הדין שונה כפי שיבואר כיוון שאין בכך שאלת שלום בית ושמחת החג במשפחה.

 

ה.   באכילה במסעדות או בתי מלון, כאשר אין מדובר באכילת משפחתית מורחבת אלא במקום בו אפשר לו לבחור, אין לבחור במלון  או מסעדה המגישים קטניות. אם  הוזמן למסעדה או לבית מלון הכשרים לאוכלי קטניות, אינו חייב לסרב, ואף אין הדבר ראוי אם מדובר בשלום בית, וינהג כאמור בסעיף הקודם.

 

ו.   ככלל 'משבח אני את העצלנים ברגל', אלה שאינם יוצאים מביתם בחג, אולם איננו יכולים להתעלם מן העובדה כי מרוב החמרות ובזכות המשפחות הגדולות חגיגת חג הפסח בבית הפך לנטל על משפחות רבות והן מעדיפות להשתכן בבתי מלון. כיוון שרבים מבתי המלון ערוכים לכשרות ללא קטניות יש כמובן להעדיף אותם, אולם אם מדובר בהוצאה כבדה משמעותית, או בכך שתפגע שמחת החג לאלו שאינם מקפידים על קטניות, או שמלון בעל כשרות ללא קטניות אינו זמין, אין צורך להחמיר בכך ויש לנהוג כאמור בסעיף ג.

 

ז.   מי שעיקר מזונו הוא זרעים הנאכלים, ואינו אוכל בשר, או אוכל רק אוכל בריאות, אפשר להחשיבו כשעת הדחק ויכול לאכול את כל מה שספק נאסר כמו סויה, בוטנים, תירס, אך אין הדבר מתיר לכל בני הבית לאכול גם הם, אלא רק בכלים בהם נאכלו הקטניות. לגבי אכילת קטניות עצמן יש לשאול שאלת רב באופן אישי, ויש מן הרבנים שהתירו זאת לגמרי גם בלי התרת נדרים.

 

ח.   שביעי של פסח שחל בשישי, מותר לבשל קטניות כשרות לפסח בכלי הפסח לצורך השבת.

 

ט.   אין איסור הנאה מקטניות בפסח, אלא איסור אכילה בלבד.

 

 

 

 

הרב שלמה וילק


תגובות גולשים

(*)שדות חובה