shministim_shut - item.php
img

אכזריות בצבא

נושא: הדרכה


שאלה:

כיצד נשמרים מפני מצוות האכזריות והשנאה?

תשובה:

עדינו העצני - על ההשפעה הצבאית לאלימות

 

ערב אחד התקשר אלי אחד מתלמידי הישיבה שבצבא והוא במצוקה. מדובר בחייל באחת היחידות המובחרות שבמסגרת תפקידו נאלץ לגלות אכזריות מיוחדת באימונים. איני יכול לפרט במה מדובר, אולם התיאור שלו שנתן היה קשה וכואב, למרות שמדובר רק באימונים ולא במצבי אמת כרגע. הוא נדרש להפגין כעס קשה ואלימות פיסית, וחש כי הכעס והמתח מחלחלים לתוך נפשו. הוא חוזר הביתה ומפגין רגשות כעס, וגם בין חבריו ליחידה הוא חש כיצד השיח נעשה גס ואלים יותר, והוא במצוקה. מדובר בבחור רגיש ועדין, בעל יכולות גבוהות מאוד, בן תורה ואיש ספר, חייל מצטיין ביחידתו.


תשובתי אליו הייתה מורכבת מכמה חלקים, ואבקש לפרוש אותה בפניכם, אלו היוצאים לצבא בשנים הקרובות, גם למילואים.


השירות בצה"ל אינו מעשה טוב בלבד שיהודי עושה, אלא מצווה הקשורה כמובן בכל ערכי היסוד של ההלכה והמסורת. הגנה על החיים, הגנה על היהדות, הגנה על הארץ וגם הגנה על הקדושה הישראלית. זכינו לצבא יהודי שאינו רק כח מגן פיסי, אלא גם מאפשר קנין תורה אמיתי של נשיאה בעול ואחדות בין חלקי העם השונים. איש אינו פטור מצבא, וכל אחד לפי יכולתו חייב בתרומה זו.


חז"ל מספרים לנו כי 'עדינו העצני' (שמואל ב כג ח ורש"י שם) הוא דוד המלך, שהיה קשה במלחמה כעץ ועדין כתולעת בבית המדרש. התנ"ך מעריך את דוד על כך משום שאין זה מובן מאליו. אדם הוא ישות אחת שלימה, ואם במקום אחד הוא אלים וגס, למרות שהוא נאלץ לעשות זאת, הדבר מחלחל לאישיותו הוא יהיה אלים גם בבית המדרש או בחיים. חז"ל מבקשים לשים לב למקום הזה ולטפל בו, אך אינם מבקשים למתן את הגסות והאלימות ההכרחית במלחמה. חייל לא יורה ובוכה, אלא אם כן הפגין אלימות ללא צורך. בשירות הצבאי יש מקום להפעלת שיקול דעת ומוסריות הנדרשת בכל מקום, אולם לאחר שיקול הדעת המוסרי וחשבון הנפש, אין מקום להיסוסים. חייל חייב לגלות בנפשו גם את השנאה כלפי משנאי ה', וצריך להיות מאומן ומיומן במלחמת החורמה כנגד הטרור והאלימות מנגד.


התורה גם היא מכירה בקושי הזה. בפרשת עיר הנידחת (דברים יג יח) אומרת התורה כי לאחר שתושמד עיר הנידחת הקב"ה 'נתן לך רחמים והרבך'. השמדת העיר גורמת לשנאה ומכניסה לחברה שיח אלים ורע במיוחד, והיא גם ממעטת את העם, ולשם כך מבטיח הקב"ה כי יתן בנו רחמים וירבה אותנו כתיקון. גם קיום מצווה מדאורייתא אינו אומר כי אין קלקול בנפש, ואת הקלקול צריך לתקן. עצם המודעות לקלקול הזה כבר היא ראשית התיקון.


ומה יעשה הבן ולא יחטא? שני תיקונים הצעתי לחייל.


האחד הוא תפילה. התפילה שוברת את המידות הרעות ומחזירה את הענווה האבודה בסבך החיים. אם האכזריות אוטמת את הלב, התפילה שוברת אותו, ופותחת את הלב לאהבה ולאחדות. אני עוד זוכר את התפילות שלי כחייל, עד כמה היו קשות ומעייפות ורדומות, ועד כמה הייתי זקוק להם מתוך אטימות הלב של ימי השיגרה והלחימה. 'עליך לבקש רחמים, לא לבקש שאלקים ירחם עליך כפי שבדרך כלל מבקשים בתפילה, אלא שיתן לך רחמים', כך הצעתי לבחור.


התיקון השני הוא תשובת המשקל. אלא מול כל אכזריות צריך לגלות עדינות יתר במקום אחר. לזכור כי בשעה שמדברים עם החברים או בשעה שחוזרים הביתה, יש למצוא מקומות עדינים יותר והתנהגות מתחשבת וטובה יותר מן הרגיל. תשובת המשקל היא כיפוף העקמומיות האלימה שבנפש לכיוון המתוקן והטוב יותר. אם במקום אחד חייבים להפגין אלימות, אדישות, כח, גסות או כל תכונה שלילית אחרת, אפילו בשעה שהיא מצווה, אזי ב'בית המדרש' יש להפגין עדינות כתולעת. זה לענ"ד מה שביקשה התורה וביקשו חכמים.


כך כותב רבנו יונה על הפסוק 'ומצא חן ושכל טוב' (משלי ג ד ):


ע"י החסד תמצא חן בעיני אלוהים ואדם, כאשר אז"ל (שבת קנא, ע"ב) כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים, שנאמר "ונתן לך רחמים ורחמך והרבך" (דברים יג, יח). וכתיב "הנה כאשר גדלה נפשך היום בעיני כן תגדל נפשי בעיני י"י" (ש"ב כו, כד). וכתיב "תאות אדם חסדו" (יט, כב). והוא מלשון "נאוו לחייך" (שיה"ש א, י). פי' חמדת אדם והחן והנוי שלו לפי חסדו ונדבתו, וכתיב "ולענוים יתן חן" (ג, לד) פי' יתן להם חן בעיניו ובעיני כל הנבראים. הנה ע"י המדות הנאות ימשך החן על האדם, וידוע הדבר כי ע"י הטוב והחסד אשר יעשה האדם לבריות ימצא חן בעיניהם, וע"י האמת תמצא שכל טוב בעיני אלהים ואדם. כי ההולכים בדרך אמת והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע הם המשכילים שכל טוב. לא המחזיקים בחכמתם את השקר, כענין שנאמר "חכמים הם להרע" (ירמיה ד, כב) ונאמר "הנה בדבר י"י מאסו וחכמת מה להם" (שם ח, ט). ונאמר "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם" (דברים ד, ו). ונאמר "שכל טוב לכל עושיהם" (תהלים קיא, ו). גם יש לפרש כי ע"י החסד אדם מוצא חן בעיני אלהים, כמו שפירשנו, וימצא חן כמו שנאמר "שכל טוב יתן חן" (יג, טו):

 

ונזכה כי יבוא שלום בארץ, ותחת הגפן והתאנה נעבוד את הקב"ה בלב שלם – שבור.

 

צילום: דובר צה"ל. 

 


הרב שלמה וילק


תגובות גולשים

(*)שדות חובה