shministim_subcat - item.php
img

cat = 5

parent = 32

טיולים

מגרש הרוסים

יהושע שטריק

 

מי ששם לב לשמות השכונות והאתרים מן המאה ה19 יכול להבחין בקלות שירושלים מעניינת עוד הרבה עמים מעבר ליהודים.

מגרש הרוסים, המושבה הגרמנית, המושבה היוונית, הגבעה הצרפתית (ששמה נלקח כנראה משמו של גנרל בריטי), המושבה האמריקאית, המתחם הצרפתי, ועוד....

(במאמר זה לא אתמקד במגרש הרוסים באופן מעמיק , אלא במגרש הרוסים כמסמל תופעה מרכזית במאה ה19).

 

בשנת 1914 ביקרו בירושלים מעל 15,000 רוסים צליינים והתארחו במגרש הרוסים. באותן שנים

מתמלאים נופיה של ירושלים במבנים מסוגים שונים, כנסיות, בתי דואר, קונסוליות, צליינים מארופה ממגוון רחב של מדינות, בקיצור ירושלים מתמלאת בבליל של שפות, ריחות וצבעים.

 

מדוע ירושלים מעניינת את העמים השונים? ומדוע דווקא אז?

 

Rusim-Shtarik1

 

השער של מגרש הרוסים מן המאה ה19.

 

 

 

ניתן להבחין בשתי תופעות במקביל,

א. האימפריה העותומאנית מאבדת את כוחה אט אט, והעמים מזהים הזדמנות להניח את ידם על המקומות הקדושים לנצרות ועל סביבתם.

ב. הטכנולוגיה מתקדמת, הגישה לארץ ישראל ולירושלים הפכו לקלות יותר בעיקר באמצעות ספינות הקיטור והרכבות שהתפתחו מאד.

 

Rusim-Shtarik2

 

בית דואר אוסטרי צמוד לשער יפו.

 

 

 

לאחר שהעותמאנים מבחינים בהתעוררות העולמית סביב ירושלים, בגידול במספרי צליינים ובבניה של מבני ציבור נוצריים סביב העיר העתיקה, הם פותחים שער חדש בחומות, "השער החדש". מטרת השער היא להקל על התנועה של הצליינים מירושלים של תוך החומות אל ירושלים שמחוץ לחומות.

 

Rusim-Shtarik3

 

השער החדש.

 

 

עד כמה ירושלים מעניינת את הישוב היהודי של אותם ימים?

 

לאחר שראינו את ההתלהבות של העמים השונים , מהו גישתו של עם ישראל לירושלים??

 

ירושלים, כבודה במקומה מונח, אך העם היהודי מסיבות רבות(פרקטיות בעיקר) מתרכז במישור החוף.

אנשי העליה הראשונה בונים מושבות חקלאיות במישור החוף. אנשי העליה השניה, השלישית הרביעית והחמישית בונים ערים מרכזיות ואזור תעשיה רבים במישור החוף ובשפלה. ירושלים נותרת בקיפאון מסוים.

עד כדי כך בעת הצעת החלוקה של האום, בכ"ט בנובמבר, הקריטריון המרכזי של החלוקה התבצע ( על פי רוב) לפי ריכוזי אוכלוסיה. ניתן לראות שמישור החוף ניתן ליהודים ואילו ירושלים נותרת בין לאומית.

 

Rusim-Shtarik4

 

מפת החלוקה כ"ט בנובמבר 1947.

 

 

 

אגב , עם הקמת המדינה, כאשר היה נראה כי ירושלים לא תוכל לשמש כעיר בירה עקב המצור הגדול,

עלו מספר הצעות לערי בירה חלופיות. גולדה מאיר הציעה את חיפה, העיר הרצליה הציעה את עצמה כיוון שהיא נושאת את שמו של הרצל ואילו בן-גוריון הציע להקים למדינה בירה חדשה ליד העיר הנבטית ממשית, שכן היא נמצאת בנקודה המרוחקת ביותר מכל גבול.

כיצד בכל זאת הפכה ירושלים להיות עיר הבירה?

כנראה שבכל זאת היתה נקודה פנימית בנפשותיהם של המנהיגים שלא איפשרה להם להחליט ע"פ השכל בלבד.

ובכל זאת קצת מידע על מגרש הרוסים...

מיד לאחר קום המדינה, מדינת ישראל רצתה לקנות את השטח של מגרש הרוסים מידי הכנסיה הרוסית. ברית המועצות דרשה סכום עתק של שלושה וחצי מליון לירות ( ההסכם לא כלל את הכנסיה ואת האגף המזרחי של בית סרגיי).

מדינת ישראל התקשתה לגייס את הסכום העצום, ובמהרה הושגה פשרה: שני מיליון לירות ישולמו בכסף, ואילו מיליון וחצי נוספים ישולמו בתפוזים. ישראל הייתה אז אחת מיצואניות התפוזים הגדולות בעולם, ובעקבות העסקה הוזרמו לברית המועצות טונות של תפוזי Jaffa תוצרת הארץ, עד שהחוב כוסה במלואו. לאחרונה הבטיחה ממשלת ישראל להשיב לרוסיה את חצר סרגיי במלואה, דבר המעורר התנגדות בקרב גורמים רבים.

 

לסיום,

אם יוצא לכם לבקר במגרש הרוסים, בבית המשפט, בבית המעצר , בחברה להגנת הטבע או במוזיאון של אסירי המחתרות( מומלץ!) תזמזמו לעצמכם את המילים "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני....." ותזכירו לעצמכם ש"המרכז" של ישראל זה לא אזור המרכז, אלא ירושלים ותבטיחו לעצמכם שירושלים תמיד תישאר נקודה מרכזית בלבבכם ובמעשיכם.

 

 

תגובות גולשים

(*)שדות חובה