yeshiva - item.php
img

תורה עולם ותיקון

חזון ישיבת מחנים

א. מעבר הירדן הסמוך למחנים, מסמל את נקודת המעבר, את הגשר בין תרבויות, עמים, זמנים, דורות. מחנים הוא המקום בו צריך כל עברי למצוא את עצמו – תמיד במעבר.

ישיבת מחנים רוצה לצעוד על הגשר בין עולמות הרוח והמחשבה, בין עולם שמרני לעולם של חידוש, בין הלכה לחוק, בין יחיד ליחד. יהיה זה לעיתים גשר של סינתזה, לעיתים גשר שעליו מתחולל מאבק, אך תמיד יהיה זה מקום מתחדש, מעניק פרשנות, בונה כלים שבורים.

ישיבה אינה מקום ליברלי, אך גם לא שמרני וקופא על השמרים, היא מקום של בקשת האמת. אנו רוצים לברר רעיונות ללא מורא, להילחם בפחד מלשאול שאלות או להעמיד אמונה במבחן, אך כל זאת מתוך ענווה וכפיפות ליראת אלוהים ולאמונת חכמים.

אנו חפצים לחדש בהלכה, לחדש בהלכות משפחה ובהלכות קהילה ובעיקר בהלכות ציבור, הלכות שנוסדו ונתחדשו בגלות וחסר האומץ לחדש בהן. אנו רוצים לסייע בבניית חברה צודקת ומוסרית, ללמוד וללמד הלכות ציבור, להיות הקול הקורא של ההלכה אל עבר עם ישראל כולו, בהתאם לקול היוצא ממוסדות 'אור תורה סטון' ומפי העומד בראשם הרבשלמה ריסקין זה שנות דור.

 

ב. במחנים,

רמי"םתלמידי חכמים, שליבם וראשם בתורה ובחכמה, היודעים לשוחח בשפות התורה והעולם. מחנכים הקשובים לתלמידים ומכוונים איש לפי יכולתו ורצונו ליראת שמים ולידיעת השם.

 

תלמידים בעלי שאיפות רחבות לתורה בגדולה, דור דעה הנכון למסור את הנפש בעד התורה, אך גם לבקר ולהיאבק כבן המתחטא לפני אביו – 'אם כבנים, אם כעבדים'.

 

תורה ישנה וחדשה, הכוללת עולם ומלואו. תורה של יחיד ותורה של ציבור, תורה לשומרי מצוות ולשומרי חוק, ליראי אלוהים ולאוהבי אדם.

 

ג. הסבא מקלם אמר כי "הישיבה היא בית, שממסד עד טפחות מחנכים בה אדם". שתי מילים בולטות בדבריו – "בית" ו"אדם". בעולם שלנו ה"בית" איבד הרבה ממשמעותו, אפשר לעבור דירה, להתגרש, להחליף מוסד לימודי באחר, לחלום על נדודים בהודו או בניו יורק, לאבד שפה משותפת עם ההורים, ולא לחוש בחסר הבית. וודאי שבעולם כזה תפקידו של המוסד החינוכי הוא להיות בית, עוגן, יתירה מזאת לגרום לגעגועים לבית, למקום מנוחה. הדבר אמור גם ובעיקר ביחס למוסדות תיכוניים, אולם חשוב מאוד לישיבה המחנכת בנים לקראת נישואין, בנים שרבים מהם עקרים רגשית, אינם מבינים את נשותיהם, חסומים לילדיהם, רצים ממקום למקום ומקום מנוחתם אינו ביתם. גם על "אדם" קשה לדבר בעולם בו המושגים יחסיים, כל התנהגות אפשרית וכל ביטוי של אנושיות וחמלה נראה כחולשה. תפקידה של הישיבה אינו לחנך "חיילים", אלא "אדם", שבכל דרכיו מוצא את אלוהים, אדם המחפש אחר ייעודו בעולם, אדם היודע לעבוד את ה' גם ביצר הרע ואינו ירא מלמלא תפקיד של הנהגה.

ישיבת מחנים היא גם בית של חום ואהבה גדולה, דיבוק חברים ולבביות של תורה. אנו מבקשים כי הלבבות יפתחו בתפילה ובאמונה ובלימוד ובדעת אלקים, ותלמידנו לא רק שיהיו יודעי ספר ואוהביו אלא אנשי תורה, תורה שתקיף את הווייתם ותהיה מאירה בתוכם ואותם. כל עניינו של הלימוד הוא לימוד אמונה, אמונה בעצמנו, בעם ישראל, בעולם וברבש"ע.

 

 

ד. אנו שואפים שישיבת מחנים תכשיר את בוגריה להיות יראי שמים ומדקדקים במצוות, יודעי תורה ובקיאים בהלכה, ועם זאת מביטים אל העולם הכללי, בעלי כלי ניתוח וביקורת, יודעים לחוות דעה מורכבת ומושכלת בנושאי תרבות העולם, מבינים את השיח של החברה הכללית ובקיאים בשפתה. הישיבה תהיה מקום תורה שיידע לדבר בשפות הרבה, ולא רק בשפה התורנית שרק על פיה מנתחים את העולם הסובב. לתלמיד אותו אנו רוצים להצמיח, תהיה התורה אמת המידה, תיתן את הגבולות הנכונים, תאפשר ביקורת ערכית ורוחנית, תורת חיים.

 

ה. הציבור הדתי לאומי צריך לפתח מנהיגות תורנית רציונאלית, ליברלית ואחראית, שתוביל את רוב מניינו ובניינו של הציבור הדתי לאומי, שהאתגרים העומדים בפניו רבים. רבנים עסוקים כיום בסוגיות דיני עבודה, משפחה, שכנים, צבא ובטחון, פוליטיקה, צריכת תרבות (ולא הימנעות ממנה), יותר מאשר הלכות נדה (מספר הכתמים והלידות קטן לאין ערוך מהסכסוכים במשפחות...), שבת (בשבת בד"כ הזמן לשאול בסוגיות חינוך הילדים ולדון בפוליטיקה...) ואיסור והיתר (עיקר השאלות בנושאי כשרות הן לגבי נסיעות לחו"ל...). למותר לציין, הרי זאת יודע כל בחור ישיבה וותיק, כי ישיבות רבות מעולם לא ציידו את בוגריהן לתת מענה לסוגיות החיים שצויינו לעיל ורבות אחרות.

 

אנו רוצים ללמוד תורה ויחד עמה לדון במשמעות הערכית, בראיה ההיסטורית ובהשלכות ההלכתיות שיש לתורה זו. שנות גלות ארוכות עיצבו דרכי לימוד שאין להן שיח עם החיים המעשיים, ובודאי לא עם הלכות הציבור ולא ייפלא אפוא שבמדינת ישראל המתחדשת מקומה של תורת ישראל נתון בויכוח מתמיד. סוגיית הגיור, סוגיות שונות בצבא (כשרות, גוי של שבת, גדרי פיקוח נפש, בנים ובנות ועוד), פסיכולוגיה, בתי חולים, אנרגיה (האם אפשר ללא חילול שבת בחברת החשמל או במקורות?) תחבורה ציבורית, התייחסות לשונה (נטיות מיניות, קשיי למידה, דרכי הוראה ועוד), אקדמיה ועוד, טרם זכו לקבל את המקום הראוי להם במסגרת ההלכה.

 

ו. יחד עם הלימוד הישיבתי הרחב, התלמיד צריך לרכוש גם כלים ביקורתיים, פילולוגיים, תרבותיים, משפטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים, שיתנו בידו את כלי הגישה אל העולם התרבותי שמסביבו. על התלמיד להפגש עם השיטות השונות ועם מרחב הרעיונות והתרבויות שבעולם לצורך שלש מטרות:

 

1. "תיקון עולם" – יכולת גישה אל המקומות הללו והארתם ע"י התורה. 

 

2. ניצוצות אבודים" – מציאת יפיפיותו של יפת והבאתה אל אהלי שם, לבניית תפיסת עולם כוללת. 


3. "דע מה שתשיב" – חיזוק יכולת ההתמודדות עם החשיפה לעולמות המגוונים. 

 

 

 

את אלה אנו משיגים בישיבת מחנים באמצעות תכנית לימודים משלימה שתועבר ע"י אנשי מקצוע מן התחומים העיוניים והמעשיים.

שם *
דוא''ל *
טלפון *
טקסט חופשי